גברעם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 17:
בתחילת 1945 בקשו רוב חברי היישוב לקרוא לנקודתם "משואות" ואילו חברי ועדת השמות של הקרן הקיימת הציעו את השם "בית השקמה"{{הערה|{{דבר||משואות או בית שקמה|1945/01/21|00411}}}}. לבסוף נבחר השם גברעם כמסמל את עמידת הגבורה של העם במערכה על הרחבת גבולות אדמת ישראל בארצו{{הערה|{{הצופה||שמות חדשים ליישובי הקהק"ל|1946/04/18|00304}}}}. היו שציינו גם את סמליות השם כ[[תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה]].
==היסטוריה==
גרעין המייסדים הראשונים, שנקרא "מחר", התגבש ב[[גרמניה]] במסגרת [[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]], כגרעין משותף של דתיים וחילוניים{{הערה|{{דבר|חיים נויבורגר|שנה לקבוץ מחר|1936/04/03|00504}}}}. למרות שבתחילה היו בקבוצה דתיים רבים, עם הזמן הצטרפו לגרעין חילוניים רבים וחלק מהדתיים עזבו. הקבוצה התיישבה בשנת 1935 באדמות הקרן הקיימת בהדר ליד [[כפר סבא]]. בנובמבר 1938 עורר חילול שבת בקבוצה מחאה מצד גורמים דתיים{{הערה|{{הצופה||בענין קבוצת מחר|1938/11/23|00119}}}}.
בט"ו באלול תש"ב, [[18 באוגוסט]] 1942, עלה קבוצת חלוץ של הגרעין לנקודת ההתיישבות הראשונה של הקיבוץ על גבעה מערבית למקום הקיבוץ הנוכחי. המטרה הייתה לקבוע חזקה על כ-3600 דונם של אדמות הקרן הקיימת שנרכשו בסביבות הכפר "סומסום" שהיו מפוזרות במעל מאה חלקות קטנות{{הערה|{{דבר||קיבוץ מחר בסומסום|1943/07/20|00203}}}}. בנקודה הזמנית שאוישה בתחילה בידי כ-30 איש{{הערה|{{הצופה|אבי רות|אבק דרכים|1942/12/30|00201}}}}, נבנו צריפים ששימשו לחדר אוכל, מכבסה, מרפאה{{הערה|{{דבר||קופ"ח בהתיישבות החדשה בנגב|1945/01/28|00207}}}}, רפת ואורווה, וכן אוהלים למגורים. רוב חברי הקבוצה המשיכו להתגורר ליד כפר סבא{{הערה|{{הצופה||תל אביב יפו|1945/04/12|00415}}}}. בשנת [[1945]] עבר הקיבוץ למקום הקבע.
ב[[אוגוסט]] [[1946]] עלו בידואים על שדות ה[[דורה]] של הקיבוץ. בעימות שהתפתח בין שומרי הקיבוץ לבדואים נהרג אחד מהבדואים{{הערה|{{דבר||התנגשות בין בדואים ושומרים בגברעם|1946/08/05|00426}}}}. ב[[נובמבר]] אורגנה [[סולחה]] בין אנשי הקיבוץ והשבט הבדואי בסיוע [[אברהם שפירא (זקן השומרים)|אברהם שפירא]]{{הערה|{{דבר||ברית שלום בין גבר עם ושבט בידואי|1946/11/29|00206}}}}.
בעת [[מלחמת העצמאות]] הקיבוץ היה בקו החזית מול הפולש ה[[מצרים|מצרי]], נשלט באש מ[[משלטי חוליקאת]], וילדיו ונשותיו של הקיבוץ פונו ל[[יפו]].
בעשור הראשון של המדינה לא צלח דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}.
ב-[[19 ביולי]] [[2013]] נפתח בית הכנסת הזמני בגברעם ומיקומו היה באחד המקלטים. לאחר כארבעה חודשים הועבר מיקומו למבנה ששימש שנים רבות כ"מחסן בגדים" שעבר שיפוץ.
==כלכלה==
| |||