מעיין חרוד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים לתבנית |
מעיין חרוד תגיות: nowiki עריכה חזותית חשד למילים בעייתיות |
||
שורה 1:
[[קובץ:Maayan harod.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מראה כללי של הגן הלאומי במעיין חרוד, כפי שנראה מקבר יהושע חנקין]]
'''מעיין חרוד
# <sup>המעין נובע מתוך מערה במורד [[הר הגלבוע]], 37 מטר מתחת לפני הים. מהמערה הוא זורם לתוך ברכה, אשר בסיסה הוא עתיק יומין. מהגן הלאומי מי המעין עוברים לשימוש חקלאי העמק. המערה ממנה נובע המעין מכונה "מערת גדעון" על שם [[גדעון|גדעון השופט]]. [[זאב וילנאי]] כתב בספרו משנת [[1941]] כי המעיין מפיק 16 אלף [[מטר מעוקב]] מים ב-24 שעות והיא יוצרת סביבה ביצה גדולה. בעשור הראשון להקמת המדינה הייתה שפיעת המעין 4.7 מיליון קוב לשנה בממוצע. לאחר מכן, בעקבות הקידוחים ירדה השפיעה בצורה חדה{{הערה|1=
▲המעין נובע מתוך מערה במורד [[הר הגלבוע]], 37 מטר מתחת לפני הים. מהמערה הוא זורם לתוך ברכה, אשר בסיסה הוא עתיק יומין. מהגן הלאומי מי המעין עוברים לשימוש חקלאי העמק. המערה ממנה נובע המעין מכונה "מערת גדעון" על שם [[גדעון|גדעון השופט]]. [[זאב וילנאי]] כתב בספרו משנת [[1941]] כי המעיין מפיק 16 אלף [[מטר מעוקב]] מים ב-24 שעות והיא יוצרת סביבה ביצה גדולה. בעשור הראשון להקמת המדינה הייתה שפיעת המעין 4.7 מיליון קוב לשנה בממוצע. לאחר מכן, בעקבות הקידוחים ירדה השפיעה בצורה חדה{{הערה|1=המקור: דוח החברה להגנת הטבע עמ' 32}}.
==מלחמת גדעון==
[[קובץ:Gideonscave.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"מערת גדעון" ממנה נובע מעיין חרוד. על פי המסורת ממי המעיין הנובעים ממערה זו שתו המלקקים בסיפור גדעון בספר שופטים]]
[[קובץ:Palombohaemek.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יד לבני העמק שנפלו במערכות ישראל. פיסל [[דוד פלומבו]]]]
[[קובץ:אחוזת הקבר של אולגה ויהושע.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אחוזת הקבר של אולגה ויהושע חנקין]]
מעין חרוד מוזכר גם במלחמת גדעון השופט במדינים. הם וכל "בני קדם" פלשו לעמק יזרעאל כפי שמתואר ב[[ספר שופטים]] : "וְהָיָה אִם-זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי-קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו. וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת-יְבוּל הָאָרֶץ עַד-בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא-יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר (ו',ג'-ד'). ובהמשך הם עברו וחנו בעמק יזרעאל: "וְכָל-מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי-קֶדֶם נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו וַיַּעַבְרוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" (ל"ג).▼
▲= '''מעין חרוד מוזכר גם במלחמת גדעון השופט במדינים. הם וכל "בני קדם" פלשו לעמק יזרעאל כפי שמתואר
'''[[מזהה עצם דיגיטלי|התגובה של גדעון הייתה: "וַיַּשְׁכֵּם יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעוֹן וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּחֲנוּ עַל-עֵין חֲרֹד וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה-לוֹ מִצָּפוֹן מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה בָּעֵמֶק" (ז',א'). וכאן הגיע תפקידו של המעיין: "וַיּוֹרֶד אֶת-הָעָם אֶל-הַמָּיִם וַיֹּאמֶר ה' אֶל-גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר-יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן-הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד וְכֹל אֲשֶׁר-יִכְרַע עַל-בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת: וַיְהִי מִסְפַּר הַמְלַקְקִים בְּיָדָם אֶל-פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל-בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-גִּדְעוֹן בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמְלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וְנָתַתִּי אֶת-מִדְיָן בְּיָדֶךָ וְכָל-הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ"(ה'-ז') וכך נבחרו 300 החיילים אשר ניצחו את המדינים.]]'''
לא הרחק ממעיין חרוד התחוללו קרבות בין ה[[צלבנים]] ל[[מוסלמים]] ב[[ימי הביניים]], ובמועד מאוחר יותר התרחש שם [[קרב עין ג'אלות]] בין ה[[ממלוכים]] ל[[מונגולים]].
==בעת החדשה==
[[1952417|בשנת
הגן הלאומי מעיין חרוד נמצא בסמיכות לגן הלאומי [[גן השלושה]], לגן הלאומי [[בית הכנסת בבית אלפא]] ולגן הלאומי [[בית שאן]].▼
▲הגן הלאומי מעיין חרוד נמצא בסמיכות לגן הלאומי [[גן השלושה]], לגן הלאומי [[בית הכנסת בבית אלפא]] ולגן הלאומי [[בית שאן]].חן
==
{{קישורי פורטל|אתרי מורשת בישראל}}
* [[קרב עין ג'אלות]]
|