בהקטי – הבדלי גרסאות

הוסרו 350 בתים ,  לפני 16 שנים
בהתאם לנאמר בשיחת משתמש ב. עומר
(בוט - מחליף 'הסטורי' ב'היסטורי')
(בהתאם לנאמר בשיחת משתמש ב. עומר)
<br />משמעות המילה '''בהאקטי''' (Bhakti) ב[[סנסקריט]] – "לדבוק", "לסגוד".
 
ה'''בהאקטי''' הינה, כמו-כן, תנועה [[דת|דתית]] שמקורה בדרום [[הודו]] שמייצגת זרמים המתרכזים ב[[פולחן]] ל[[אל]] אחד בלבד - לרוב [[שיווה]], [[וישנו]], התגלמותו ה[[פוראנות|פוראנית]] של [[ראמה]], או אחת מהתגלמויותיהם הרבות - בהן אף ה[[שאקטי]] ("האלה"). פולחן זה מתבטא בהשמת דגש רגשי חזק בשירה דתית על מערכת היחסים בין החסיד – ה'''בהאקטה''', אשר הינו פרוש מהחברה ועושה את חייו בנדודים ברחבי הארץ ממיקדש למיקדש - לבין האלוהות. למרות ייחוד הפולחן לאל אחד, יש לשים לב לעובדה כי לא מדובר ב[[מונותאיזם]] בהכרח, וזאת מכיוון שאין שום סתירה בין דבקות באל אחד להכרה בקיומן של אלוהויות אחרות. אולם לרוב כאשר מדובר בבהקטי בהקשר לוישנו, נהוג ליראות את וישנו כאלוהים המונותיאיסטי ואת שאר האלים כמשרתיו, מאין [[מלאך|מלאכים]]. תפיסה זו קרויה [[וישנויזם]].
 
==שירת הבהקטי==
הדגש הרגשי בזרם זה מתבטא ב[[שירה]] שלו, שהיא בעלת חשיבות מרכזית בדת ושמה דגש על גשמיותו של האל ונגישותו, תוך התייחסות ספציפית למקומות הפולחן (בסנסקריט - arca) כמו גם לרגשותיו העזים של המאמין כלפי אלוהיו. רגשות אלו עשויים להימצא בקשת רחבה של הקשרים ובהם [[אהבה]], צער ואף [[כעס]] ומדגישים את געגועיו של החסיד למפגש עם האל במיקדשו. רגשות עוצמתיים אלו מאפשרים לבהאקטה לתקשר עם אלוהיו ולמסד את הקשר ה[[מיסטיקה|מיסטי]]. מוטיב חוזר בשירה זו הוא תיאור תחושות של צער עקב הפירוד מהאל (סנסקריט - Viraha) במהלך הנדודים, צער אשר נמהל כחלק מטיב החוויה הדתית (Chaitania) ומתקיים כמרכיב בלתי נפרד ממנה, אף כי אינו סותר, ואף מדגיש, את הסגידה האינסופית לאל.
 
עם השנים הפכה שירת הבהקטי למאפיין ב[[פולקלור]], ב[[תרבות]] הדתית ההינדית הרווחת ובהוויה ההודית ואף נתפשת כיום כאחת מהחוליות המבנות את ההמשכיות התרבותית ההיסטורית של הודו. כמו כן, ניתן למצוא כיום בתרבות השירה העממית של הודו מוטיבים של שירה זו.
 
==[[פילוסופיה]] ומקורותיה ההיסטוריים==
עד לעת האחרונה, נהוג היה לקשור את מקורותיה של תנועה זו בעיקר בהסתעפות פוראנית מהתרבות ה[[ברהמין|ברהמינית]] שבו נעשתה הפרדה בין המוחלט (ה''אטמן'') לבין האל. אולם, גישה זו לא סיפקה הסברים מלאים לגבי המצאותם של מוטיבים לא ברהמיניים בדת. כיום נוטים להאמין שמוצאו הראשוני של זרם זה ב[[עמים דראווידיים|תרבויות הדרווידיות]] של דרום הודו ( - הממלכות ''פאנדאיה'', ''צ'ולה'', ו''צ'רה''). המאות השלישית עד החמישית לספירה הנוצרית התאפיינו בתהפוכות [[פוליטיקה|פוליטיות]] ודתיות בדרום הודו, אשר הביאו עימן סדרים פוליטיים חדשים כמו גם חדירה מסיבית של תרבות ברהמינית מצפון תת היבשת. במאה ה-6 לספירה החלה התופעה בה קדושים נוודים (Sundarar) שעזבו את החברה העירונית תרו את הארץ. הללו נחלקו לקדושים שאיבים (שיבא) – Nayannars - ולקדושים ואישניים (וישנו) – Alwars ונתפרסמו בשל השירים מלאי הרגש ששרו להתגלמויותיהם המקומיות של האלים. מקובל כיום כי באותה תקופה נהגו הבהאקטה לנדוד בין המקדשים בתוך מסגרת. בסביבות המאה העשירית לספירה, נעשה [[מיסוד]] של הנוודים ההיסטוריים לכדי קדושים והדת התמסדה במסגרת של רשת פולחנית מסועפת בעלת לוח שנה דתי עמוס בטקסי פולחן, אשר נפרשה ברחבי דרום הודו ויצרה לעצמה מרכזים דתיים-פוליטיים מרובים.
 
התפישה הנפוצה כיום אם כך, גורסת כי הבהאקטי הינו זרם דתי אשר נוצר כתוצאה מסינתזה ברהמינית של דתות דראווידיות דרומיות אשר לוותה כמו-כן גם בתופעות אנטיטטיות של ויתור על ערכי דת מסוימים. הדרישה המוקדמת ברוב הדתות ההודיות הקודמות - ייחוס חברתי או דתי מוקדם - נשמטה מתנועה דתית זו, ובכך למעשה התבטאה חתרנותה – יציאתה נגד ה[[היררכיה חברתית|היררכיה החברתית]].
 
בתקופת [[ימי הביניים]] (בעיקר במאות ה-15 וה-16) זכתה תנועת הבהקטי לתנופה מחודשת ופרצה לצפון הודו. הפופולריות לה זכתה עשויה להיות מוסברת באותה חתרנות שאיפשרה תחת שיטת הקאסטות, בפשטות שבה יכלה לבוא לידי ביטוי.
 
מביןכמה המחדשיםממחדשיה העיקריים של תנועת הבהקתיהבהקטי מתוךהויישנויסטית הזרם(של ה[[וישנויזם|וישנוי]]וישנו) ישהם לציין את [[רמנוג'אצ'ריה]], [[מאדהואצ'ריה]] ו[[שריושרי צ'יתניה מהאפרבהו|צ'יתניה מהאפרבהו]].
 
==מהי בהקטי [[יוגה]]?==
לפי משנתו של [[קרישנה]], משמעות המילה '''בהקטי''' הינה "חשיבה", "אמונה" ומדיטציה. לפי עיקרון זה, בעזרת יוגה ומדיטציה ניתן להתגבר על החושים ולרתמם לטובתנו. החוקר פרידהלם הארדי קרא לתופעה "בהקטי אינטלקטואלי".
 
===תירגול בהקטי יוגה===
היוגה של הבהקטי שואפת לחיבור עם אלוהים דרך דבקות אמוציונאלית בדמותו הפרסונאלית של האל. המתרגל אינו רואה את אלוהים כדבר מופשט אלא לומד ליראות אל פרסונאלי. מישהו עימו הוא מפתח מערכת יחסים. על פי הבהקטי-רסמריטה סינדהו מאת [[רופה גוסוואמי]], תירגול הבהקטי כרוך בתישעה סוגי תירגול:
 
 
לרוב, יש המתייחסים לשלושת הראשונים מבין התירגולים הללו, קרי: שמיעה, דיבור וזכירה, כחשובים ביותר. לרוב אף נוהגים לשים דגש על דיבור, בהתייחס לזימרה ומדיטציה על מנטרות הכוללות את שמות האל, עד כדי כך שמתארים תירגול זה ככולל את כל התירגולים האחרים בתוכו.
 
==שירת הבהקטי==
הדגש הרגשי בזרם זה מתבטא ב[[שירה]] שלו, שהיא בעלת חשיבות מרכזית בדת ושמה דגש על גשמיותו של האל ונגישותו, תוך התייחסות ספציפית למקומות הפולחן (בסנסקריט - arca) כמו גם לרגשותיו העזים של המאמין כלפי אלוהיו. רגשות אלו עשויים להימצא בקשת רחבה של הקשרים ובהם [[אהבה]], צער ואף [[כעס]] ומדגישים את געגועיו של החסיד למפגש עם האל במיקדשו. רגשות עוצמתיים אלו מאפשרים לבהאקטה לתקשר עם אלוהיו ולמסד את הקשר ה[[מיסטיקה|מיסטי]]. מוטיב חוזר בשירה זו הוא תיאור תחושות של צער עקב הפירוד מהאל (סנסקריט - Viraha) במהלך הנדודים, צער אשר נמהל כחלק מטיב החוויה הדתית (Chaitania) ומתקיים כמרכיב בלתי נפרד ממנה, אף כי אינו סותר, ואף מדגיש, את הסגידה האינסופית לאל.
 
עם השנים הפכה שירת הבהקטי למאפיין ב[[פולקלור]], ב[[תרבות]] הדתית ההינדית הרווחת ובהוויה ההודית ואף נתפשת כיום כאחת מהחוליות המבנות את ההמשכיות התרבותית ההיסטורית של הודו. כמו כן, ניתן למצוא כיום בתרבות השירה העממית של הודו מוטיבים של שירה זו.
 
==[[פילוסופיה]] ומקורותיה ההיסטוריים==
עד לעת האחרונה, נהוג היה לקשור את מקורותיה של תנועה זו בעיקר בהסתעפות פוראנית מהתרבות ה[[ברהמין|ברהמינית]] שבו נעשתה הפרדה בין המוחלט (ה''אטמן'') לבין האל. אולם, גישה זו לא סיפקה הסברים מלאים לגבי המצאותם של מוטיבים לא ברהמיניים בדת. כיום נוטים להאמין שמוצאו הראשוני של זרם זה ב[[עמים דראווידיים|תרבויות הדרווידיות]] של דרום הודו ( - הממלכות ''פאנדאיה'', ''צ'ולה'', ו''צ'רה''). המאות השלישית עד החמישית לספירה הנוצרית התאפיינו בתהפוכות [[פוליטיקה|פוליטיות]] ודתיות בדרום הודו, אשר הביאו עימן סדרים פוליטיים חדשים כמו גם חדירה מסיבית של תרבות ברהמינית מצפון תת היבשת. במאה ה-6 לספירה החלה התופעה בה קדושים נוודים (Sundarar) שעזבו את החברה העירונית תרו את הארץ. הללו נחלקו לקדושים שאיבים (שיבא) – Nayannars - ולקדושים ואישניים (וישנו) – Alwars ונתפרסמו בשל השירים מלאי הרגש ששרו להתגלמויותיהם המקומיות של האלים. מקובל כיום כי באותה תקופה נהגו הבהאקטה לנדוד בין המקדשים בתוך מסגרת. בסביבות המאה העשירית לספירה, נעשה [[מיסוד]] של הנוודים ההיסטוריים לכדי קדושים והדת התמסדה במסגרת של רשת פולחנית מסועפת בעלת לוח שנה דתי עמוס בטקסי פולחן, אשר נפרשה ברחבי דרום הודו ויצרה לעצמה מרכזים דתיים-פוליטיים מרובים.
 
התפישה הנפוצה כיום אם כך, גורסת כי הבהאקטי הינו זרם דתי אשר נוצר כתוצאה מסינתזה ברהמינית של דתות דראווידיות דרומיות אשר לוותה כמו-כן גם בתופעות אנטיטטיות של ויתור על ערכי דת מסוימים. הדרישה המוקדמת ברוב הדתות ההודיות הקודמות - ייחוס חברתי או דתי מוקדם - נשמטה מתנועה דתית זו, ובכך למעשה התבטאה חתרנותה – יציאתה נגד ה[[היררכיה חברתית|היררכיה החברתית]].
 
בתקופת [[ימי הביניים]] (בעיקר במאות ה-15 וה-16) זכתה תנועת הבהקטי לתנופה מחודשת ופרצה לצפון הודו. הפופולריות לה זכתה עשויה להיות מוסברת באותה חתרנות שאיפשרה תחת שיטת הקאסטות, בפשטות שבה יכלה לבוא לידי ביטוי.
 
מבין המחדשים העיקריים של תנועת הבהקתי מתוך הזרם ה[[וישנויזם|וישנוי]] יש לציין את [[רמנוג'אצ'ריה]], [[מאדהואצ'ריה]] ו[[שרי צ'יתניה מהאפרבהו|צ'יתניה מהאפרבהו]].
 
[[en:Bhakti movement]]
משתמש אלמוני