מקור חיים (שכונה) – הבדלי גרסאות

שכונת מקור חיים הוקמה בשנת [[19261924]] על ידי [[קרן קיימת לישראל]], מדרום ל[[המושבה הגרמנית (ירושלים)|מושבה הגרמנית]], וסמוך ל[[קו הרכבת לירושלים|מסילת הברזל הישנה]]. היא נקראת על שם חיים הכהן מ[[חרקוב]] אשר מכספו נרכש חלק ניכר מקרקעותיה. השכונה תוכננה על ידי האדריכל [[ריכרד קאופמן]] עם רחוב אחד מרכזי, וחלקות קרקע מאחורי הבתים אשר יועדו למשקי עזר. מקור חיים אמורה הייתה להיות שכונה דתית, ואכן הסתדרות "[[המזרחי]]" הייתה אחראית בשנים הראשונות על קבלת תושביה, והרב [[אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי]] התמנה בה לרב השכונה. תושביה הראשונים היו בעיקר עולים מפולין בני [[העלייה הרביעית]].

עד [[מלחמת העצמאות]] הייתה זו שכונה יהודית מבודדת, המוקפת בשכונות ערביות; [[בקעה (שכונה)|בקעה]], [[בית צפאפא]] ו[[קטמון]], ומצפון לה [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] סבלה השכונה מהתקפות מהכפר בית צפאפא שמדרום, ותושביהתושביה אף פונו באופן זמני, אך לא סבלה מהרוגים. כשנה לאחר מאורעות 1929 נחתם הסכם "ברית שלום" בין מנהיגי שתי השכונות. הסכם שזכה לביקורת רבה מהצד הערבי.[[המרד הערבי הגדול|במאורעות 36-39]] צלפו הערבים על השכונה ולפעמים אף התקיפו את הבאים אליה. בשנת 1940 הוקמה בה ישיבת "[[ישיבת מקור חיים (ירושלים)|מקור חיים]]" על ידי רב השכונה השני - הרב [[ברוך יצחק לוין]], והיא פעלה במקום עד 1962. ב[[מלחמת העצמאות]] הותקפה השכונה פעמים רבות מכיוון הכפר בית צפאפא אך לוחמי [[ההגנה]] הצליחו בחירוף נפש להדוף התקפות אלו, וגם להוציא התקפות נגד הכפר.{{הערה|{{דבר||נהדפו התקפות חזקות על מקור חיים|1948/01/07|00109}}}}. עם כיבוש [[קטמון]] ב[[מבצע יבוסי]] באביב [[1948]], חברו אליה כוחות ההגנה וחיברו אותה עם השכונות במרכז העיר. אנדרטה לזכר הלוחמים שנהרגו על הגנת השכונה נמצאת בסמוך לבית הכנסת הישן. במהלך השנים מאז קום המדינה, ובעיקר בשנים האחרונות, רבים מבתי השכונה המקורית נהרסו, ובמקומם נבנו בתים בעלי סגנון מודרני. השכונה כיום כלולה במנהל הקהילתי בקעה רבתי.