דיודורוס סיקולוס – הבדלי גרסאות

טיעוניהם של האנטישמים בפמלייתו של אנטיוכוס סידטס משקפים את הגרסה המצרית-יוונית הידועה להיסטוריה היהודית.{{הערה| M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, XXXII. Diodorus, p. 184}} גרסה אלטרנטיבית זו כוללת את [[עלילת המצורעים]] וגם את [[עלילת פולחן החמור]], שהופיעה בצורות שונות גם בכתביהם של [[מנסיאס]], [[פוסידוניוס#פוסידוניוס על היהודים|פוסידוניוס]], [[אפולוניוס מולון#אפולוניוס מולון על היהודים|אפולוניוס מולון]], [[אפיון (מדקדק)|אפיון]] ו[[טקיטוס#טקיטוס על היהודים|טקיטוס]].

דברי דיודורוס הם העדות הלא-יהודית הישירה והראשונה, שבה אושר מעשה החילול של בית המקדש בירושלים על ידי אנטיוכוס אפיפאנס.{{הערה|[[אריה כשר]], (יוספוס פלאוויוס) '''נגד אפיון''', כרך שני, פירוש לספר שני, פרק ז, עמ' 384.}}

 

לאחר הקטע הזה מאת דיודורוס עצמו, מופיע קטע נוסף ובו תיאור מפורט של היהודים{{הערה|דיודורוס סיקולוס, [http://attalus.org/translate/diodorus40.html#3 '''ביבליותקה היסטוריקה''', ספר 40, פרק 3].}}, שהגיע לידינו גם הוא דרך הביבליותקה של פוטיוס. בשל טעות מעתיק, הדברים מיוחסים שם ל[[הקטאיוס איש מילטוס]] (סביב 500 לפנה"ס), אבי הז'אנר האתנוגרפי, אולם יש הסכמה אחידה שצריך לתקן ל"הקטאיוס איש אבדרה".{{הערה|Bezalel Bar-Kochva, '''The Image of the Jews in Greek Literature''', pp.105-106}}