גרסה מ־12:13, 21 בנובמבר 2014 עריכה שלומית קדם (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, חסיני חסימות IP 47,530 עריכות תרגום מהוויקיפדיה האנגלית, תחילת עבודה		גרסה מ־12:20, 21 בנובמבר 2014 עריכה ביטול שלומית קדם (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, חסיני חסימות IP 47,530 עריכות אין תקציר עריכה העריכה הבאה ←
שורה 1: {{בעבודה}} '''פרנצ'סקו אַייֶץ''' ~~'''פרנצ'סקו אַייֶץ'''~~ (ב[[איטלקית]]: '''Francesco Hayez''' (כתיב פונטי: ''ˈaːjets''', {{כ}} [[10 בפברואר]] [[1791]] - [[21 בדצמבר]] [[1881]]) היה [[צייר]] [[איטלקי]], האמן הראשון במעלה של ה[[רומנטיציזם]] ב[[מילאנו]] של אמצע [[המאה ה-19]], שעשה לו שם בציוריו ההיסטוריים המפוארים, ה[[אלגוריה\|אלגוריות]] הפולטיות שלו ודיוקנאותיו יוצאי הדופן באיכותם. ==חייו== [[Image:Francesco Hayez 028.jpg\|Ulysses at the court of Alcinous (1814-15)\|thumb\|left\|150px\|אוליסס בחצר אלקינוס]] אייץ נולד למשפחה דלת-אמצעים יחסית מו[[ונציה]]. אביו היה ממוצא [[צרפתי]] ואילו אמו, קיארה טורצ'לה, הייתה ילידת [[מוראנו]]. הילד פרנצ'סקו, הצעיר בחמישה בנים, גדל אצל אחות אמו, שנישאה לג'ובאני בינאסקו, בעל אוניות אמיד ואספן אמנות. מילדות גילה פרנצ'סקו נטייה ל[[ציור]], ועל כן מסר אותו דודו להתמחות כשוליה אצל [[רסטורטור\|רסטורטור תמונות]]. בהמשך היה לתלמידו של הצייר [[פרנצ'סקו מאג'וטו]], שאצלו למד במשך שלוש שנים. הוא התקבל לקורס הציור של האקדמיה החדשה לאמנויות בשנת 1806, שם למד אצל [[טאודורו מטאיני]]. בשנת 1809 זכה בתחרות של האקדמיה לאמנות של ונציה, שהעניקה לו מלגת לימודים לשנה אחת ב[[אקדמיה די סן לוקה]] ב[[רומא]]. הוא נשאר ברומא עד 1814, אז עבר ל[[נאפולי]], שם הזמין אצלו [[יואכים מוראט]] ציור גדול, שיתאר את [[אודיסאוס\|אוליסס]] בחצר אלקינוס. באמצע שנות ה-30' של [[המאה ה-19]] היה מבקר קבוע במפגשי הטרקלין בבית הרוזנת [[קלרה מאפאי]] (שאת דיוקנה צייר למען בעלה, ה[[לברית]]ן [[אנדראה מאפאי]]) ועדיין שהה במילאנו ב-1850, כשהתמנה למנהל האקדמיה של בררה בעיר. [[File:Ritratto della contessa Maffei.jpg\|thumb\|left\|200px\|הרוזנת קלרה מאפאי]] פרנצ'סקו אייץ האריך ימים והיה צייר פורה. בין ציוריו רבים הנושאים ההיסטוריים, שהיו לרוחם הפטריוטית של נותני חסותו. אחרים משקפים את נטייתו לסגנון [[נאו-קלאסיציזם\|נאו-קלאסי]] בנושאים נשגבים, אם מכתבי הקודש ואם מן הספרות הקלאסית. כמו כן צייר סצינות מתוך הצגות [[תיאטרון]] בתקופתו. לעומת זאת בולטות בהעדרן במכלול ציוריו מחיצות-נוי לקישוט מזבח [[כנסייה]]. עם זאת, אחרי שכיבושי [[נפוליאון]] חיללו כנסיות ומנזרים רבים בצפון איטליה, לא חסרו בחבל ארץ זה יצירות אמנות דתיות, שהועברו למוזיאונים או רוכזו במוסדות הדת הפעילים ששרדו לפליטה. קוראדו ריצ'י מתאר את אייץ כצייר, שהחל את דרכו כ"קלאסיציסט" אך התפתח לסגנון של "מהומה רגשית".{{הערה\|1=קוראדו ריצ'י (1911) '[http://books.google.com/books?id=irFMAAAAMAAJ&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false Art in Northern Italy]''. ניו- יורק: בני צ'ארלס סקריבנר, עמ' 95}}

פרנצ'סקו אייץ – הבדלי גרסאות