הבדלים בין גרסאות בדף "לואי החסיד"

נוספו 5 בתים ,  לפני 6 שנים
אין תקציר עריכה
[[קובץ:Louis the Pious.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
{{השושלת הקרולינגית}}
'''לואי החסיד''' (ידוע גם בשם לואי הראשון, לואי ההוגן, לואי האדיב; ב[[גרמנית]]: Ludwig der Fromme, ב[[צרפתית]]: Louis le Pieux או Louis le Débonnaire, ב[[ספרדית]]: Ludovico Pío בלטינית המילה לחסיד היא Pius) {{כ}}([[16 באפריל]] [[778]] - [[20 ביוני]] [[840]]; מלך בשנים: [[814]]–[[840]]) היה מלכם של ה[[פרנקים]], ובנו של [[קרל הגדול]].
 
 
לאחר ששני אחיו הנותרים של לואי מתו, הוא הוכתר ל[[קיסר (תואר)|קיסר]] בשותפות עם אביו. לאחר מותו של קרל הגדול בשנת [[814]], הוכתר לואי החסיד למלך (על ידי ה[[אפיפיור]] [[סטפאנוס הרביעי]]) על כל [[האימפריה הפרנקית]], וכל כוחה היה בידו. כינויו "החסיד" לא בא לו רק בשל דבקותו בדת, אלא הביע את דעת הבריות על כך שהוא חלש אופי ואף טיפש{{הערה|1=רוברט לופז, '''לידתה של אירופה''', עמ' 60}}.
{{-}}
 
{{השושלת הקרולינגית}}
ב-[[817]] תכנן לואי לחלק את האימפריה בין שלושת בניו מאשתו הראשונה ארמנגארדה: [[לותאר הראשון|לותאר]], [[מלך]] [[איטליה]] (שהיה קיסר במשותף עם אביו), [[פפין הראשון, מלך אקוויטניה|פפין]], מלך [[אקוויטניה]], ו[[לודוויג הגרמני]], מלך [[ממלכת בוואריה|בוואריה]]. ב-[[823]] רצה להוסיף את בנו [[שארל הקירח|שארל]] (מאשתו השנייה [[יהודית מבוואריה]]), ליורשי האימפריה, אך נתקל בהתנגדות מצד בניו הגדולים, וכתוצאה מכך פרצה [[מלחמת אזרחים]]. ב-[[829]] הדיח לואי את לותאר ממשרת הקיסר במשותף, והגלה אותו לאיטליה, אך כעבור שנה בלבד פלשו שלושת האחים לארצות אביהם, ואילצוהו לוותר על כסאו לטובת לותאר. שנה לאחר מכן שב לואי לארצו, והדיח את לותאר ממשרת הקיסר וכן ממלכות איטליה, שהועברה לבנו הצעיר שארל. ב-[[833]] הביסו שלושת האחים, שנתמכו על ידי ה[[אפיפיור]] [[גרגוריוס הרביעי]], את אביהם. הם כלאו אותו עם בנו שארל, שלחו את יהודית ל[[מנזר]] וחילקו את האימפריה ביניהם. עם זאת, ב-[[835]] השלימו בני המשפחה, ולואי הוחזר לכס הקיסרות.