דוד אבישר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיון רגיל
מ תיקון קישור לפירושונים
שורה 4:
 
==ביוגרפיה==
דוד אבישר נולד ב[[חברון]] בשנת [[1887]], בן למשפחת אבישר (אגא-בבא) ש[[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] מ[[עיראק]] באמצע [[המאה ה-19]] והתיישבה בחברון. אביו מאיר אבישר{{הערה|{{תדהר|1|165|מאיר אבישר (אגא-בבא)}}.}} היה [[חזן]] ו[[גבאי]] ב[[בית כנסת]] של ר' [[אליהו מני (רב)|אליהו מני]] בחברון.
 
את ראשית חינוכו קיבל מאביו וממורים פרטיים. למד גם את השפה ה[[ערבית]] בחוגים שהפעילה חברת "למען ציון". בגיל 13 החל ללמוד בישיבתו של רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בחברון. למד בישיבה כארבע שנים, עד פטירתו של הרב, ואז עבר להתגורר ב[[ירושלים]], שם קיבל הכשרה כמורה בבית המדרש למורים של [[חברת עזרה של יהודי גרמניה|חברת עזרה]]. בירושלים אבישר החל להיות פעיל בחוגים עבריים והקים ביחד עם חבריו אגודה בשם "מוריה" שפעלה להפצה וללימוד ה[[עברית]]. ביחד עם אישים כגון [[יהודה בורלא]] הוא נאבק בבתי הספר של [[המסיון הנוצרי]] ופעל כדי להשיב תלמידים יהודים למוסדות חינוך יהודיים.
שורה 10:
בשנת [[1911]] מונה למורה בתלמוד תורה ב[[חברון]]. שנה לאחר מכן החל לעבוד ב[[בית הספר תחכמוני (ירושלים)|בית הספר "תחכמוני"]] ב[[ירושלים]]. בשנת [[1913]] ייסד תלמוד תורה ספרדי בתוך כותלי [[העיר העתיקה]] של ירושלים. במהלך [[מלחמת השפות]] שהתנהלה בתקופה זאת ביישוב היהודי הוא לקח צד ברור לטובת ה[[עברית]]. בשנת [[1918]] נמנה עם מייסדי תנועת [[חלוצי המזרח]] למען מטרות לאומיות כגון יצירת אחדות בין הקבוצות השונות של היישוב היהודי והנחלת השפה ה[[עברית]] כשפת לאומית.
 
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מ[[ארץ ישראל]] ל[[טורקיה]] על ידי השלטונות העות'מאנים, אך הצליח לחזור אליה עוד במהלך המלחמה. הוא התיישב ב[[הגליל|גליל]] ולימד [[תורה]] ו[[עברית]].
 
בשנת [[1921]] נתמנה למדריך קורס המורים של [[כל ישראל חברים]] בירושלים. בשנת [[תרפ"ד]] (1923-4) יצא לשליחות מטעם [[קק"ל]] ב[[יוון]] ו[[מצרים]], לשם גיוס תרומות מהקהילות היהודיות למען היישוב היהודי בארץ ישראל. הוא היה מוכר בתור [[מרצה]] כישרוני ונהג לערוך הרצאות גם ב[[ירושלים]] על נושאים היסטוריים או תרבותיים, בהן נכחו אלפי משתתפים לאורך השנים. משנת [[1925]] לימד בבית הספר העירוני לבנים בירושלים.
 
כאיש ציבור אבישר היה פעיל במוסדות רבים, וכיהן שנים רבות כחבר [[הועד הלאומי]] ו[[אספת הנבחרים]]. הוא היה חבר גם בוועד העדה הספרדית, ולאחר [[קום מדינת ישראל]] הוא שימש כיו"ר ענף [[הסתדרות המורים]] בירושלים. הוא היה ציר בארבעה [[הקונגרס הציוני|קונגרסים ציוניים]] (13, 17, 18 ו-19). תמך ב[[ציונות סוציאליסטית|ציונות סוציאליסטית]] והיה פעיל במוסדות המפלגתיים של [[פועלי ציון]], [[אחדות העבודה]] ו[[מפא"י]], וכן פעל כדי לקרב אליהם את ה[[ספרדים]] ביישוב היהודי. היה פעיל גם ב[[ההגנה|הגנה]].
 
הוא המשיך לעבוד במשרות חינוך והוראה ולעסוק בפעילות ציבורית עד פטירתו ב[[ירושלים]], בשנת [[1963]].
 
==יצירתו וכתביו==
לאורך שנותיו דוד אבישר חיבר [[שירה]], [[ספרות]] ואף [[מחזאות]]. בין היתר התאים אבישר את השיר הנודע "יפים הלילות בכנען" של [[יצחק קצנלסון]] למנגינתו.{{הערה|1=על פי הערך [http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=716&phrase=%E9%F4%E9%ED%20%E4%EC%E9%EC%E5%FA "יפים הלילות בכנען"] באתר [[זמרשת]].}} רבים מכתביו פורסמו ב[[עיתונות]] העברית וה[[לדינו]]. הוא נהג לכתוב רבות גם על סוגיות הקשורות ב[[חינוך]] ועל ענייני השעה. תחום עניין עיקרי של כתביו הם מסורתיהם וחייהם של יהדות ספרד והמזרח. לאחר חורבן קהילת יהודי חברון ב[[מאורעות תרפ"ט]] הוא כתב מאמרים רבים להנצחתה, במיוחד בשבועון "אחדות". הוא נפטר בעודו עובד על ספר המקבץ מאמרים לזכר קהילת יהודי חברון, ואת המשימה השלים אחיו [[עודד אבישר]] שהשלים ופרסם את הספר.
 
==לקריאה נוספת==