שקל (יחידת משקל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏אזכורים: עיצוב
עריכה
שורה 3:
==חישוב משקל השקל המקראי==
על פי [[ספר שמות]] (ל יג) בעניין של מפקד באמצעות מחצית שקל, נאמר כי השקל שווה ל-20 [[גרה]].
פעם נוספת נשנה גם בנביא שהשקל שווה 20 גרה. לפי הנאמר בפסוק זה ניתן גם לחשב, כי 60 שקלים שווים מנה אחד. "וְהַשֶּׁקֶל, עֶשְׂרִים גֵּרָה, עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל, הַמָּנֶה, יִהְיֶה לָכֶם. (יחזקאל מה יב). מכאן גם ניתן ללמוד שבתקופה ההיא השתמשו בין היתר בשלשה אבני משקל: בני 15, 20 ו-25 שקלים שמשקלם הכולל, כאמור, שקול למנה.
 
על פי חז"ל (בבא מציעא ל"ד ב) השקל המקראי ("שקל הקודש") היה שווה בערכו ל[[סלע (מטבע)|סלע]] המופיע ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] והיה שווה 4 זוזים. השקל התלמודי לעומתו היה בשווי של חצי השקל המקראי/סלע, והכיל רק שני [[זוז]]ים.
 
על פי [[רש"י]] שקל אחד גם שווה לארבע זהובים, ובסך הכל חצי [[אונקיה]]. (שמות כא לב). ה[[רמב"ן]] מסכים איתו אך טוען "כי המלכים הנוכחים פחתו את הזהובים, כך שהדינרין שבתלמוד גדולים מן הזהובים בזמננו קרוב לשליש השקל, והשקל שווה לשלשה רבעים של [[אונקיה]] למשקל של הארץ הזאת (צרפת)".
שורה 11:
שני שלישי השקל המקראי נקראים [[פים]], שהיא [[יחידת מידה]] עתיקה למשקל, השווה לכ-7.56 [[גרם]] (לפי [[ממוצע]] משקלן של אבני המשקל שנתגלו ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]].
 
בדיני [[עבד עברי]] שיש מישהו שרוצה לפדות אותו, יש לחשב את השניםשנות העבודה עד היובל. "וְחִשַּׁב, עִם קֹנֵהוּ, מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ, עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל;,וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים, כִּימֵי שָׂכִיר, יִהְיֶה עִמּוֹ" (ויקרא כה נ), כאשר שכר עבודה של שנה תמימה שקולה למנה על פי רש"י, דהיינו 60 שקלי כסף מקראיים.
 
==אזכורים==
השקל מוזכר ב[[תנ"ך]] מספר פעמים, ברובן כמידת משקל למתכת ה[[כסף (יסוד)|כסף]], אך גם [[זהב]].
 
בסיפור קניית [[מערת המכפלה]], שאברהםמסופר ש[[אברהם]] רוכש ב-400 שקלי כסף עוברים לסוחר. {{ציטוטון|"וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר." ([[בראשית]] כ"ג, ט"ו-ט"ז)}}
 
בסיפור חנוכת המשכןה[[משכן]] בספרב[[ספר במדבר]] כל אחד מנציגי השבטים הביא בין היתר תשורות שכללו, קערת כסף במשקל 130 שקלים, מזרק כסף ששקל 70 שקלים, וכף זהב ששקלה 10 שקלים, כך שבסיכום {{ציטוטון|"כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים, אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע-מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת, עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; כָּל-זְהַב הַכַּפּוֹת, עֶשְׂרִים וּמֵאָה." ([[במדבר]] ז', י"ג-פ"ה)}}.
 
במצוות [[מחצית השקל]], "זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לה'". (שמות ל יג). וגם במחיר הקורבנות לכפרת חטאים ([[ויקרא]], ה, ט"ו),
 
בדיני [[נדר]]ים כאשר אדם נודר את עצמו, ישנם ערכים לפידיונו, כך שערך מבוגר מגילבגילאי 20-60 שווה 50 שקלי כסף בשקל המקראי, על פי מדד זה, שקיים באותו פרק אף לתינוקות, מצוות [[פדיון הבן]] נערכת ב-5 שקלי כסף, שכיום נערכים בכ-96.15 גרם כסף נקי.
 
ב[[ספר שמואל]] נערו של שאול אומר לו, כי יש לו רבע שקל כסף, שאפשר לתת אותו כתשורה לנביא על שירותו. (שמואל א ט ח)