הבדלים בין גרסאות בדף "שקל (יחידת משקל)"

מ (←‏חישוב משקל השקל המקראי: קישורים פנימיים הקישור שהיה, גרה, זו עיר בגרמניה)
 
על פי [[רש"י]] שקל אחד גם שווה לארבע זהובים, ובסך הכל חצי [[אונקיה]]. (שמות כא לב). ה[[רמב"ן]] מסכים איתו אך טוען "כי המלכים הנוכחים פחתו את הזהובים, כך שהדינרין שבתלמוד גדולים מן הזהובים בזמננו קרוב לשליש השקל, והשקל שווה לשלשה רבעים של [[אונקיה]] למשקל של הארץ הזאת (צרפת)".
 
על פי הרמב"ם משקלו המקורי של השקל המקראי היה משקל 320 שעורות, וחז"ל הוסיפו עליו ועשהו כמשקל מטבע ה[[סלע (מטבע)|סלע]] של בית שני ששקל 384 שעורות בינוניות. על פי הרמב"ם ערכי המטבעות היו כדלקמן: הסלע שווה ל-4 דינרים, והדינר דווה ל-6 מעות-גרה, מעה שווה ל-2 פונדיון, ופונדיון שווה ל-2 איסרים, ואיסר שווה ל-8 פרוטות. על כן משקל מעה-גרה שווה 16 שעורות, איסר = 4 שעורות, ומשקל פרוטה = 0.5 שעורה (הלכות שקלים פרק א ב-ד)
 
שני שלישי השקל המקראי נקראים [[פים]], שהיא [[יחידת מידה]] עתיקה למשקל, השווה לכ-7.56 [[גרם]] (לפי [[ממוצע]] משקלן של אבני המשקל שנתגלו ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]].
 
בדיני [[עבד עברי]] שיש מישהו שרוצה לפדות אותו, יש לחשב את שנות העבודה עד היובל או עד השמיטה. "וְחִשַּׁב, עִם קֹנֵהוּ, מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ, עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל;,וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים, כִּימֵי שָׂכִיר, יִהְיֶה עִמּוֹ" (ויקרא כה נ), כאשר שכר עבודה של שנה תמימה שקולה למנה, על פי רש"י, דהיינו 60 שקלי כסף מקראיים.
 
לגבי חובת הענקה לעבד בשעת שחרורו, קובע הרמב"ם, שיש לתת לו לא פחות משווה ל-30 שקלים/סלעים{{הערה|שמות כא,לב, רמב"ם: הלכות עבדים פרק ג הלכה כ}}.
 
==אזכורים==