ישראל דוב פרומקין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: חזרות עריכה חזותית |
|||
שורה 3:
==ביוגרפיה==
נולד בעיר [[דוברובנה]] שב[[מחוז מוהילב|פלך]] [[מוהילב]], באזור [[רוסיה הלבנה]] שתחת שליטת [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]), למשפחה של חסידי [[חב"ד]]. אביו היה סנדר פרומקין חתנו של ר' [[אהרן מסטרשלה]] מגדולי תלמידיו של רבי [[שניאור זלמן מלאדי]], שהיה לאחד מממלאי מקומו. אך פרומקין לא היה נכדו, אמו מרישה רבקה לבית קישין נישאה לאביו לאחר פטירת אשת נעוריו. ב[[כ"ג בכסלו]] [[ה'תר"ך]], [[1859]], בהיותו בן 9, [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ירושלים]] עם הוריו ואחיו. כשמלאו לו 15 שנה, נישא לבתו של ר' [[ישראל ב"ק]], מי שהקים את [[בית דפוס|בית הדפוס]] העברי הראשון בארץ ישראל ב{{ה|עת החדשה}}. אשתו זו נפטרה בדמי ימיה, לאחר שנולדו להם בנות ובן אחד, [[אברהם פרומקין|אברהם]]. י"ד פרומקין נישא בשנית לבילקה, אחותו של [[אפרים כהן רייס]], מנהל [[בית הספר למל]], ונולדו להם ארבעה ילדים: זלמן, גד, רוזה ויצחק.
ב"ק ייסד בשנת [[1863]] את העיתון העברי החלוצי "[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]", אך לא התמיד בהוצאתו לאור. פרומקין ירש את בית הדפוס מחותנו הראשון, ובשנת [[1870]] חידש את הוצאת העיתון והתמיד בה עד שנת [[1911]].
פרומקין התגורר [[העיר העתיקה|בעיר העתיקה]] בין הו[[ויה דולורוזה]] למעלות המדרשה, ב"[[חצר החבצלת]]" שנקראה על שם בית הדפוס והעיתון שהופק בו.{{הערה|על פי [[שבתי זכריה]] {{דרוש מקור}}}} החצר עמדה בשכנות לבית ה[[מופתי]] הירושלמי ב'רחוב הדגל', שנקרא על שם הדגל המוסלמי שנישא ברחוב ב[[חגיגות נבי מוסא|תהלוכת נבי מוסא]].
על אף היות פרומקין חסיד חב"ד, שימש העיתון כבמה לתומכי "[[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]]" ובהם [[אליעזר בן יהודה]], שערך בעיתון מוסף בשם "מבשרת ציון", אל מול המתנגדים במחנה ה[[חרדי]], שערכו עיתונים מתחרים בשם "[[הלבנון]]" ו"[[יהודה וירושלים]]". אולם בהמשך דרכו שב פרומקין והתחבר לאנשי "[[היישוב הישן]]" בירושלים, ובשיתוף פעולה עם [[יחיאל מיכל פינס]], אשר עבר דרך אידאולוגית דומה, עמד במאבקים כנגד בן יהודה בשנותיה האחרונות של [[המאה ה-19]]. גם בנו, גד, פרסם מאמרים בעיתון תחת הכינוי '''גפ"ן''', שהוא [[נוטריקון]] של שמו.
פרט לעבודתו העיתונאית, היה פרומקין פעיל ציבור וסייע רבות לנזקקים. הוא סייע לאנשי [[עליית אעלה בתמר]] שהגיעו ל[[כפר השילוח]], וארגן קרן 'להצלת נדחי ישראל' על מנת לסייע להם להקים משכני קבע. פעילות נוספת של פרומקין הייתה ניסיון לארגן התיישבות של יהודים ב[[נבי סמואל]]: נרכשה חלקת אדמה, ובשנת [[1895]] ניסו כשלושה עשר יהודים [[יהדות תימן|תימנים]] מירושלים לעבד את האדמה הסמוכה לנבי סמואל, אך ניסיון זה לא עלה יפה. בנוסף, הקים את "בית מושב זקנים הכללי" בירושלים.
==משפחתו==
אחיו הגדול, [[מיכאל לוי פרומקין רודקינסון]]{{הערה|מקור שמו ב[[פסבדונים]] בו השתמש, המבוסס על שם אמם, רודקה.}}, כתב ספרים על חסידות, הוציא לאור את העיתונים העבריים "[[הקול]]" ואחר כך "[[אספת חכמים]]", והיה הראשון שהוציא תרגום ומבוא היסטורי ל[[תלמוד הבבלי]] ב[[אנגלית]].
| |||