מרי איינסוורת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגית: אות סופית באמצע מילה
אין תקציר עריכה
שורה 25:
בסןף 1950 איינסוורת' הצטרפה למעבדת טביסטוק בלונדון, תחת הנחייתו של [[ג'ון בולבי]], שם הם חקרו את השפעתו של ניתוק ממושך מהאם בילדות הצעירה על בריאותם הנפשית של ילדים. במעבדה, איינסוורת' נפגשה עם ג'ימס רוברטסון, חוקר פסיכולוגית ילדים שהתעמק בשיטות של תצפית נטורליסטית לשם מחקר, והושפעה ממנו עמוקות. איינסוורת' החליטה שבמחקר הבא שתבצע היא תשתמש בשיטות של תצפית נטורליסטית {{הערה|Ainsworth, M. D. S. (1983). A sketch of a career. In A. N. O’Connoll & N. F. Russo (Eds.), Models of achievement: Reflections of eminent women in psychology (pp. 200-219). New York: Columbia University Press,}}.
 
ב1956 חוקרים מרכזיים במעבדה הוציאו יחד את המאמר " The effects of mother-child separation: A follow-up study" {{הערה|Bowlby, J,, Ainsworth, M., Boston, M., & Rosenbluth, D. (1956), The effects of mother-child separation: A follow-up study. British Journal of Medical Psychology, 29, 2 11-247.}}. מאמר זה היווה יריית פתיחה לתחילת פרסומם של תכנים בנוגע ל[[תיאוריתתאוריית ההתקשרות]]. תרומתה של איינסוורת' למאמר היה מערכת סיווג של שלושה דפוסי התקשרות שהראו הילדים שהשתתפו במחקר. שלושת הדפוסים היו: ילדים שהגיבו באופן חיובי חזק לאימותיהם, ילדים שהגיבו באופן אמביוולנטי לאימהות, וילדים שלא הגיבו באופן חיצוני להימצאות האם, נראו אדישים לנוכחותה, או הגיבו אליה בעוינות.