חסידות סדיגורה – הבדלי גרסאות

רבי נחום בער'ניו נולד בשנת [[תר"ג]]. אחר שהתייתם גדל אצל דודו רבי יצחק. נשא את בת דודו רבי [[אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)|אברהם יעקב]]. נודעהתפרסם ב[[עבודת ה'|עבודתו]] העמקנית ודיבורובדיבורו החריף והקצר. נפטר ב[[כ"ז באב]] [[תרמ"ג]]. חתנו היה רבי [[משה יהודה לייב פרידמן]] מ[[פשקאן]]. בנו היה רבי שלום יוסף פרידמן ([[תרל"א]]-[[כ' באב]] [[תרפ"ז]]), אדמו"ר במילניצא. רבי שלום יוסף נשא בזיווג ראשון את בתו של (דודו ובן דודו של אביו) רבי ישראל מסדיגורה ובזיווג שני את בתו של רבי מרדכי יוסף טברסקי מ[[חסידות זלטיפולי|זלטיפולי]], ילדיו היו הרב אהרן משה (חתן רבי שמואל פנחס שפירא מ[[לודז']]) שהתייתם בילדותו וגדל אצל [[משה פרידמן|רבי משה]] מ[[חסידות בויאן|בויאן]], נרצח בשואה ואברהם יעקב פרידמן מ[[רמת אביב]].

* רבי '''[[שלמה חיים פרידמן]]''', שהיה מכונה "ר' שלמה'ניו" (נולד ב[[א' בסיון]] [[תרנ"ז]]), חתנו של רבי שמואל הורנשטיין מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר ל[[וינה|ווינה]] בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת ישוביישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל והמקובל אלא בדרך ייחודית. היה שותף בהקמת ההסתדרות החסידית-ציונית, "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה לאחר כמה שנים למזרחי, ואת הקמתה הוביל ר' [[חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ']] והיה שותף לה גם ר' [[יעקב פרידמן]] מהוסיאטין. לאחר [[השואה]] התגורר אף הוא בתל אביב והמשיך בפעילות עניפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר ב[[כ"ו באב]] [[תשל"ב]] ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. קובץ ממאמריו שפרסם בעיתון [[הצופה]] קובצו על ידי בני משפחתו בשם "דברים בעיתם". ספר אחר, של דברי תורה שהשמיע בחו"ל ובארץ, יצא לאור בשם "חיי שלמה" בשנת [[תשס"ו]].

אחיינם, רבי מרדכי שלום יוסף, עלה גם הוא והתיישב בתל אביב. הוא פתח בית כנסת ברחוב בצלאל יפה, ובשובו לישראל בשנות ה-60 פתח אותו מחדש ברחוב פנקס.