|
lol''hghkghjkgkhjbkl\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\
{{להשלים|כל הערך=כן|חסר תוכן על ערכים ביהדות. ערך עלוב כמי שאמור להיות בין הראשון והעיקריים באנציקלופדיה העברית (יהודית?)}}{{יהדות}}
hjkhjkhjk
[[קובץ:PikiWiki Israel 29710 Itzkowitz synagogue in Bnei Brak.JPG|300px|ממוזער|יהודים [[תפילה (יהדות)|מתפללים]]. את קירות [[בית הכנסת]] מעטרים סמלים של [[שבטי ישראל]], ומעל [[ארון הקודש]] ניצבים [[עשרת הדיברות]].]]
khkhkhjkhjkjh
'''היהדות''' היא [[דת]], [[תרבות]] ו[[לאום]] שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל [[קבוצה אתנית]] שהתבססה ב[[לבנט]] באזור המכונה על שמם [[ארץ ישראל]]. המשתייכים אליה מכונים [[יהודים]], [[עברים]] או [[עם ישראל|בני ישראל]]. כ[[קבוצה אתנית]] מונים כיום ה[[יהודים]] כ-14 מיליון בני אדם, המפוזרים בארצות שונות בעולם, ובעיקר ב[[ישראל]], ב[[ארצות הברית]] וב[[אירופה]].
hjkhjkhhjkhjkhjkkhjkhjljhk
khjkjhkhjkhjkhjkhjkhkhjk
היהדות כ'''[[דת]]''' היא הראשונה מבין שלוש הדתות ה[[מונותאיזם|מונותאיסטיות]] של ימינו. זוהי הדת שעל בסיסה צמחה ה[[נצרות]], והדת שהייתה המשפיעה ביותר על היווצרות ה[[אסלאם]], אך שלא כמותם, היא אינה דת מיסיונרית. היהדות היא דת [[הלכה]] (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של ו[[מצווה|מצוות]] מעשיות, שמקורותיה בכתבי הקודש היהודיים: ה[[תורה שבכתב]], ובקרב ה[[יהדות רבנית|יהדות הרבנית]] גם ה[[תורה שבעל פה]].
lhjklhokjljkll
julujk
היהדות כ'''[[תרבות]]''' כוללת כמה [[שפה|שפות]] ייחודיות, שבכל אחת מהן נוצרה ספרות ענפה, [[פילוסופיה יהודית]] מקיפה שלעתים הושפעה מחיבורים פילוסופיים כלליים ויצרה סינתזה ביניהם לבין היהדות, וכן מערכת של [[מנהג (יהדות)|מנהגים]] ומוסכמות חברתיות שלהם שותפים גם יהודים [[חילוני]]ם ו[[מסורתי]]ים המקיימים את ההלכה היהודית באופן חלקי או כלל לא.
lhjkhjkhjk
klkjhkhjk
היהדות כ'''[[לאום]]''' משמשת מוקד הזדהות לאומית לרבים מבין 14 מיליון היהודים ברחבי העולם. [[ציונות|הרעיון הציוני]], ששאב מהכמיהה רבת השנים ל[[קיבוץ גלויות]] וחידוש [[עבודת הקורבנות]] על ידי ה[[משיח]], עמד ב{{ה|מאה ה-20}} כבסיס להקמת [[מדינת ישראל]], אשר הוכרזה ב[[מגילת העצמאות]] בעת הקמתה כ'מדינת העם היהודי בארץ ישראל'{{הערה|1="בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה '''יהודית''' בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". (מתוך מגילת העצמאות)}}.
jklhjkhjkhjkhj
י''jk'''
==מקור השם==
ljlkljkljkljkljklkjljljkljljkjklgjgjklljkjljkgjgjgjhjgjghjgjgjjhjghjgjgjghghkhgjkhhjkhjkhjkjkjhjkhjkhhjkjhkhjkj
{{להשלים|פסקה=כן|סיבה=להרחיב על האטימולוגיה והתפתחות השימוש בה}}
jkhkhjkkkkkkkkkkkkkkkkkkkkkkkkkkkkkkkkjhjkhjkhjkhjlololololololjg
fghjghjghjghjk
השם "'''יהדות'''" נגזר משמה של [[ממלכת יהודה]], שעל פי [[אטימולוגיה מקראית]] נקראת על שם [[שבט יהודה]], הנקרא על שם אביו הקדמון, [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]] בן [[יעקב]]. כבר ב{{ה|מקרא}} מצוי המונח "'''יהודית"''' כציון ל[[שפה|שפתם]] של תושבי [[ירושלים]] אשר ב[[ממלכת יהודה]],{{הערה|[[מלכים ב]], [[S:מלכים ב יח כו|י"ח, כו]], [[S:מלכים ב יח כח|י"ח, כח]]; [[ספר ישעיהו|ישעיהו]] [[S:ישעיהו לו יא|ל"ו, יא]], [[S:ישעיהו לו יג|ל"ו, יג]]; [[ספר נחמיה|נחמיה]] [[S:נחמיה יג כד|י"ג, כד]]; [[דברי הימים ב]], [[S:דברים הימים ב לח יב|ל"ח, יב]].}} וה[[דמונים]] (demonym) "'''יהודי'''" כציון לאדם שהשתייך לעם שמוצאו מממלכת יהודה.{{הערה|[[ספר ירמיהו|ירמיהו]] [[S:ירמיהו נב כח|נ"ב, כח]]; [[ספר זכריה|זכריה]] [[S:זכריה ח יג|ח', יג]]; [[ספר דניאל|דניאל]] [[S:דניאל ג יב|ג', יב]]; [[מגילת אסתר]] [[S:אסתר ב ה|ב', ה]], [[S:אסתר ג ד|ג', ד]], [[S:אסתר ד ז|ד', ז]]; [[S:אסתר ה יג|ה', יג]], [[S:אסתר ו י|ו', י]], [[S:אסתר ח א|ח', א]], [[S:אסתר ח ז|ח', ז]], [[S:אסתר ח יג|ח', יג]], [[S:אסתר ט טו|ט', טו]], [[S:אסתר ט יח|ט', יח]], [[S:אסתר ט כט|ט', כט]], [[S:אסתר ט לא|ט', לא]], [[S:אסתר י ג|י', ג]].}} [[ממלכת ישראל]] חלקה [[דת]] ו[[פולחן]] עם ממלכת יהודה וה[[מקרא]] רואה בה כ[[שבט]]ים אחים לשבטי [[ממלכת יהודה]], אולם ישראל חרבה על ידי [[האימפריה האשורית]] ותושביה הוגלו או הוטמעו בממלכה השכנה, ממלכת יהודה.
khjhjkhjkl
klhkhjk
ב[[ספרות חז"ל]] נמצא ביטוי הקדום במקורו: "'''דת יהודים'''",{{הערה|בנוסחאות מאוחרים: '''דת יהודית'''. {{משנה|כתובות|ז|ו}} וראו [[מנחם קיסטר]], "'' 'כדת משה ויהודאי': תולדותיה של נוסחה משפטית דתית''", ד' בויארין ואחרים (עורכים), '''עטרה לחיים - מחקרים בספרות התלמודית והרבנית לכבוד פרופסור חיים זלמן דימיטרובסקי''', ירושלים תש"ס, עמ' 208-202}} אשר מובנו מיוחד רק להיבט של [[הלכה|חוקי הדת היהודית]].{{הערה|1=יהושע עמיר, "''המונח ‎᾿Ιουδαϊσμός (להבנתה העצמית של היהדות ההלניסטית)''", בתוך: ''''דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות''', כרך ג' (עורך: [[אביגדור שנאן]]), הוצאת האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים: 1972, עמ' 266.}} ואולם המונח "'''יהדות'''" במובנו הרחב, כמתאר את מכלול עולמו והווייתו של האדם היהודי, אינו מצוי בדברי חז"ל, והוא נדיר מאוד בספרות התורנית שלפני [[העת החדשה]].{{הערה|שם=אנצ עברית|{{אנצ עברית|יהדות|יט|159-160|י.ל.}}}}{{הערה|1=להרחבה ולמקורות עליהם מבוססת הפסקה, ראו:
jfkjhkuouoykjklohhjkgkyujhk
* יהושע עמיר, "''המונח ‎᾿Ιουδαϊσμός (להבנתה העצמית של היהדות ההלניסטית)''", בתוך: ''''דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות''' (ירושלים תשכ"ט 1969), כרך ג' (עורך: [[אביגדור שנאן]]), הוצאת האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים: 1972, עמ' 263–268.
klykghkklfk
<div style="direction: ltr;">
jhklgyuhjkhlfhljklkjkl
* Hengel, Martin, "''Die Synagogeninschrift von Stobi''", '''Zeitschrift für die Neutestamentliche Wissenschaft und die Kunde der Älteren Kirche (ZNW)''', Volume 57 (1966), (p. 178). ISSN (Online) 1613-009X, ISSN (Print) 0044-2615</div><!-- http://www.reference-global.com/doi/abs/10.1515/zntw.1966.57.3-4.145 -->}}
jjklkljkhljkjop['ljk
]jkjklljkljljkljklkj
מונח זה מופיע לראשונה בשפה ה[[יוונית]] (''‎᾿Ιουδαϊσμός''; "יודאיסמוס") בספרות [[יהדות הלניסטית|היהודית-ההלניסטית]], ב[[ספר מקבים ב]],{{הערה|1=* "[...] ואת הנשארים ב'''יהדות''' [...]" (ח', א)
;jljljkjklkljkljljk
* "[...] הביא הוכחה ל'''יהדותו''', ועל ה'''יהדות''' מסר את גופו ואת נפשו בכל עוז [...]" (י"ד, לח)
;jkljljlkljlljjkkljkl
* "[...] הנלחמים בקנאה ובגבורה למען ה'''יהדות''' [...]" (ב', כא)}}{{הערה|שם=אנצ עברית}} (כמו גם המונח "הלניסטים" ככינוי ליהודים המאמצים זהות יוונית המופיע אף הוא לראשונה בחיבור זה).{{הערה|1=יהושע עמיר, "''המונח ‎᾿Ιουδαϊσμός (להבנתה העצמית של היהדות ההלניסטית)''", עמ' 266; [[דניאל שוורץ]] (מתרגם), '''ספר מקבים ב''', הוצאת [[יד יצחק בן צבי]], 2004, בפירושו לפרק ד', יג (עמ' 124).}} המונח מופיע לאחר מכן גם ב[[ספר מקבים ד]],{{הערה|1="[...] ולבגוד בזה ב'''יהדות''' [...]" (ספר מקבים ד, ד', כו).}} ב{{ה|ברית החדשה}}{{הערה|1="[...] כי הלא שמעתם את דרכי ב'''יהדות''' לפנים [...] ועשיתי חיל ב'''יהדות''' יותר מרב בני גילי" ([[הברית החדשה]], [[איגרת אל הגלטים]], א,יג-יד).}} וב[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] [[אפיגראפיה|אפיגראפיות]].{{הערה|1=* בכתובת הקדשה לבית כנסת בעיר סטוֹבּוֹי, מקדוניה (יוגוסלביה כיום), ככל הנראה, מן [[המאה ה-3]] לספירה. מעיד המנדב כי: {{ציטוטון|התנהל בכל חיי ציבור שלו כפי ה'''יהדות'''}} ('''ZNW''' 32; 1933, pp. 93-94)
;'lljkljkljkljkjkljkljkl
* בכתובת שעל גבי מצבה בבית הקברות ב[[פורטו]], [[איטליה]], מתפארת אישה {{ציטוטון|שחיתה שלושים וארבע שנים עם בן זוגה חיים נאים ב'''יהדות'''}} (Frey, I, 537)}}
;;oluioluoiiuouioiuojlhkjjkfguk
jjhklgkjjklhjk
==אירועים מכוננים בתולדות היהדות==
jlhkkhklgh
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תנ"ך]], [[שבטי ישראל]], [[היסטוריה של עם ישראל]]}}
hlkhkjkjkgk
[[קובץ:Tissot Moses and the Ten Commandments.jpg|200px|ממוזער|משה מוריד לבני ישראל את [[לוחות הברית]]]]
hkjjkhjkkhjkkgjkkghjkhjkkj
===התורה===
על פי התנ"ך והמסורת, יסוד היהדות טמון במהפכתו ה[[מונותאיזם|מונותאיסטית]] של [[אברהם]] (1811 לפנה"ס או שנת [[שנים עבריות א'תת"ק - א'תתקצ"ט|א'תתקמ"ח]] ל[[מניין השנים בלוח העברי|כרונולוגיה היהודית המסורתית]]), אשר עלה ל[[ארץ ישראל]] מ[[אור כשדים]] בעקבות ציווי [[אלוהים|אלוהי]]. אברהם הוא גם הראשון שנצטווה לקיים [[ברית מילה]], שהפכה למצווה מרכזית הנהוגה עד היום. לפי הכתוב, בסוף [[תקופת האבות]] גלו בני ישראל 210 שנה בארץ מצרים, ולאחר מכן נערכה [[יציאת מצרים]] בהנהגת [[משה]], בהתערבות אלוהית. בהר סיני [[מתן תורה|ניתנה התורה לעם]]. לאחר [[נדודי בני ישראל במדבר|40 שנות נדודים במדבר]], ואז כבש את (ארץ [[כנען]]) והתנחל בה.
===התקופה הישראלית===
*[[תקופת ההתנחלות]], [[תקופת השופטים]] ו[[ממלכת ישראל המאוחדת]].
*[[תקופת בית ראשון]]: פעולת ה[[נביא]]ים וכתיבת התנ"ך.
*[[תקופת גלות בבל]]: תקופת הגלות, 70 שנה. נס פורים שבסיומו עלו כמחצית העם בחזרה אל הארץ ובנו את בית המקדש השני, באישור [[כורש]].
*[[תקופת בית שני]]: חתימת ה[[תנ"ך]], חורבן הבית ו[[המרד הגדול]].
על פי המסופר במקרא, לאחר כיבוש הארץ, התיישבו בני ישראל בארץ ישראל במשך כמה מאות שנים ללא ממלכה, וללא הנהגה מסודרת. תקופה זו נקראת [[תקופת השופטים]] - על שם השופטים (המנהיגים) שעמדו והנהיגו את העם לאחר ששועבד לעמי האזור והלך בדרכיהם. לאחר תקופה של כ-390 שנה הוקמה בארץ ישראל [[ממלכת ישראל המאוחדת]] על ידי [[שמואל הנביא]], שמשח למלך את [[שאול]]. לאחר מות שאול ובניו במלחמה, התחלפה שושלת המלוכה והועברה ל[[דוד המלך]], ומשם החלה שושלת [[בית דוד]]. לאחר מכן מלך על ישראל בנו של דוד -[[שלמה המלך]] שהקים ב[[ירושלים]] את [[בית המקדש הראשון]], שהיה למרכז הפולחן היהודי. לאחר מותו של שלמה, התפצלה הממלכה ל[[ממלכת יהודה]] ו[[ממלכת ישראל]].
בשנת ([[586 לפנה"ס]]) ([[הכרונולוגיה המקראית והמסורתית|ולמסורת היהודית]] בשנת [[שנים עבריות ג'ש' - ג'שצ"ט|ג'של"ח]] ([[המאה ה-5 לפנה"ס|422 לפנה"ס]])), נחרב בית המקדש הראשון ושבטי [[ממלכת יהודה]] [[גלות בבל|הוגלו לבבל]]. הם שבו לארץ ישראל בעקבות [[הצהרת כורש]], מייסד [[האימפריה הפרסית]], והקימו את [[בית המקדש השני]]. ממלכת ישראל נחרבה בשנת [[722 לפנה"ס]] בידי [[האימפריה האשורית]]. משלב זה, החלו בני עם ישראל להקרא בשם [[יהודים]], על שם בני [[שבט יהודה]] שהיוו רוב באוכלוסיית הממלכה.
===תקופת הגלות===
*תקופת [[חז"ל]]: כתיבת היצירות הבסיסיות של התורה שבעל פה: ה[[משנה]] וה[[תלמוד]]. מרכז היהדות ב[[בבל]].
*[[יהדות ימי הביניים|היהדות בימי הביניים]]: פריחת [[ספרות השו"ת]] ב[[תקופת הגאונים]], הפרשנים הגדולים, [[תור הזהב של יהדות ספרד]], פריחת ה[[פילוסופיה יהודית|פילוסופיה היהודית]], [[גירוש ספרד]].
*היהדות בעת החדשה: תנועת ה[[חסידות]], [[תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה]], ה[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] וה[[התבוללות]], החלוקה הדתית ל[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]], [[רפורמים]] ו[[קונסרבטיבים]].
*היהדות במאה ה-20: [[התנועה הציונית]], [[השואה]], [[מדינת ישראל]].
[[גלות (יהדות)|גלות]] שנייה וממושכת, שנמשכה עד [[המאה ה-20]], החלה לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי [[האימפריה הרומית]]. במסורת היהודית מתוארכת תחילת הגלות לזמן [[חורבן בית המקדש השני]] בשנת [[70]]. כבר קודם לכן שועבדו היהודים לנציבי רומא, והאסון הגדול הבא פקד את היישוב היהודי בארץ שישים שנה לאחר החורבן, בעקבות [[מרד בר כוכבא]]. לאחר מכן התפזרו היהודים בכל קצוות תבל, והמשיכו לשמור על קשר באמצעות אגרות ושליחים אשר תיעדו והעלו את רישומיהם על הכתב. [[העת החדשה|בעת החדשה]], תנועת ה[[ציונות]] הקימה את [[מדינת ישראל]].
==האמונה היהודית==
[[קובץ:Israel Safed Hebrew inscription none beside Him.JPG|250px|ממוזער|יסוד הדת היהודית הוא האמונה באל אחד ויחיד]]
===עיקרי האמונה===
{{ערך מורחב|עיקרי האמונה היהודית}}
ביהדות אין [[דוגמה|מערכת מבוססת של דוגמות]] כמו בדתות אחרות והיא מדגישה את החיובים המעשיים, אך עדיין ישנם עיקרי אמונה מקובלים שנוסחו מספר פעמים על ידי גדולי הדורות. המפורסמת ביותר היא רשימתו של [[הרמב"ם]] הכוללת [[שלושה עשר עיקרים]], ובראשם האמונה באל אחד, האמונה בהיותו מופשט ולא גשמי, האמונה ב[[נבואה]] והאמונה בעליונותה הנבואית של תורת [[משה]]. בין העיקרים הנוספים נמצאות האמונות ב[[תחיית המתים]], ב{{ה|עולם הבא}} וב[[משיח]].
אחד הביטויים המזוהים ביותר עם האמונה היהודית, ביטוי שהוא פסוק בתורה, הוא "[[שמע ישראל]], ה' אלוהינו, ה' אחד" (ספר [[דברים]], ו',ד'). יהודים השתמשו במשפט זה כביטוי לאמונה ה[[מונותאיזם|מונותיאיסטית]], כאמצעי לזיהוי בפני יהודים אחרים, והשמיעו אותו כאות לדבקותם ביהדות, ואף בעת מוות על [[קידוש השם]]. אף על-פי-כן לא מקובל לראות במשפט הזה [[דוגמה|דוֹגמה]] כמו ה[[קרדו (תפילה)|קרדו]] בנצרות או ה[[שהאדה]] באסלאם. למשל, אין די בהצהרת המשפט הזה כדי [[גיור|להתגייר]]. עם זאת, יש הרואים ביהדות דת הלכתית ומשפטית בלבד, וב[[העת החדשה|עת החדשה]] קמו הוגים ששללו את קיומם של 'עיקרי אמונה' ביהדות.
===בריאת העולם===
{{ערך מורחב|בריאת העולם (יהדות)}}
על פי ספר [[בראשית]] נברא העולם בשישה ימים (אם כי המילה "יום" לא מתייחסת כאן בהכרח ליממה; ראו עוד בערך [[תורה ומדע]]). בנוסף להם מתואר יום שביעי שבו שבת האל ממלאכתו. [[מניין השנים בלוח העברי]] הוא לבריאת העולם (שנה קודם בריאת אדם הראשון), על-פי חשבון המופיע בספר [[סדר עולם]] (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). השנים נמנות ב[[ספרות עבריות]], ולפיכך שנת התשע"ד היא השנה ה-5,774 ל[[בריאת העולם (יהדות)|בריאת העולם]], על-פי החשבון הנ"ל.
לפי המתואר בספר בראשית, [[בריאת אדם וחוה|נברא האדם]] אחרון ביום השישי, ככתר הבריאה במושלמותו ובתבונתו (ב[[צלם אלהים]]) ולאחר בריאתו היה יום השביעי יום מנוחה (יום ה[[שבת]]). לאחר [[חטא עץ הדעת]] גורש האדם מ[[גן עדן]], וכך התחילה שושלת האדם.
על פי חלק מחכמי ופרשני היהדות, כגון ה[[רמב"ם]] וכל חכמי ה[[קבלה]], סיפור הבריאה וגן העדן הינו משל אלגורי-סימבולי הנכלל בסוד "[[מעשה בראשית]]", ואין להבינו כפשוטו.
==ההלכה היהודית==
[[קובץ:Judaica.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[תשמישי קדושה]] יהודיים: [[שופר]], [[יד (תשמיש מצווה)|יד]] (המצביע לקריאת התורה) [[חמישה חומשי תורה]], [[תנ"ך]], זוג [[פמוט]]ים ל[[נרות שבת ויום טוב]], קופסה של [[אתרוג]], [[נטלה]] (קנקן ל[[נטילת ידיים]])]]
{{ערך מורחב|הלכה}}
ה[[תורה|תורה שבכתב]] המורכבת מחמשת חומשי תורה, חמשת הספרים הראשונים של ה[[תנ"ך]], וה[[תורה שבעל פה]] - ה[[משנה]] וה[[תלמוד]], כוללות את ההוראות ההלכתיות של היהדות הרבנית, ה[[מצווה|מצוות]]. עיקר ספרות הקודש היהודית היא דיון ופירוש של המצוות. אחרי חתימת התלמוד נכתבו ספרי הלכה הכוללים הלכות ומנהגים בלבד (שלא כמו התלמוד עצמו הכולל גם " [[אגדה (יהדות)|אגדתות]]" - דהיינו סיפורים ועוד דברים שאינם נוגעים להלכה) כמו "ספר הלכות גדולות" שנכתב בתקופת הגאונים, [[הרי"ף]] שנחשב לראשון הראשונים ובעקבותיו [[הרמב"ם]], [[הרא"ש]] ואחריו בנו ר' יעקב "[[בעל הטורים]]" שדעותיהם כולם מסתמכות על דברי התלמוד ומחלוקותיהם נוצרו עקב פירושים שונים בו.
בהיעדר מלך או [[נביא]] (על פי המסורת, הנבואה פסקה ב[[תקופת בית שני|ימי בית שני]]), המנהיג הדתי הוא ה[[רב]], האחראי על ניהול הקהילה, על הנהגתה הרוחנית ועל [[פסיקת הלכה]]. קיים גם משפט דתי, בנושאי אישות, [[גיור]] ו[[דיני ממונות|ממונות]]. בזמן קיום ה[[סנהדרין]] הייתה לו סמכות חוקית גם בנושאי פלילים.
ביהדות יש [[תרי"ג מצוות|תרי"ג (613) מצוות]], המחולקות לרמ"ח (248) מצוות "עשה" ושס"ה (365) מצוות "לא-תעשה". ב[[ימי הביניים]] נעשו ניסיונות לחלוקה של המצוות. ישנה חלוקה רוחבית נוספת, בין [[מצוות שבין אדם לחברו]] ו[[מצוות שבין אדם למקום]].
=== תפילה ובית הכנסת ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תפילה (יהדות)]], [[בית כנסת]]}}
בית התפילה היהודי נקרא [[בית כנסת]] ונהוג להתכנס בו בזמן שלוש התפילות היומיומיות ([[תפילת שחרית|שחרית]], [[תפילת מנחה|מנחה]] ו[[תפילת ערבית|מעריב]]), בשבתות ובחגים מוסיפים עוד תפילה הנקראית תפילת מוסף.בימי שני וחמישי ובשבתות ובחגים קוראים בתורה. לעתים הוא מכונה בשם "בית מקדש מעט", על שם [[בית המקדש]] שעד חורבנו היווה מרכז רוחני לעם ישראל.
===גיור===
{{הפניה לערך מורחב|גיור}}
על אף שהיהדות אינה דת [[מיסיונריות|מיסיונרית]], אנשים שאינם יהודים יכולים להצטרף אליה לאחר שעברו תהליך של גיור ולאחר שהצהירו כי הם מוכנים לקבל על עצמם את עול המצוות וכי רצונם להצטרף לאומה היהודית.
היהדות רואה גם במי שאיננו יהודי בעל תפקיד רוחני בעולם, ובעקבות כך מוטלת על כל מי שאיננו יהודי החובה לקיים שבע מצוות המכונות "[[שבע מצוות בני נח]]" (בהן האיסור לעבוד [[עבודה זרה]] וכן מצוות שונות ש"בין אדם לחברו").
היהדות רואה במאמיניה לאום ולא רק דת, כפי שמדגישה התורה את המטרה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט ו). עם זאת, ההשתייכות ללאום היהודי אינה מבוססת על מכנה ביולוגי אלא על ערכים רוחניים, וכל אדם מכל מוצא יכול להתגייר ולהתקבל לעם היהודי. היסוד לדיני הגיור נמצא ב[[מגילת רות]] בו מתואר המעבר הכפול שעושה [[רות]] באומרה ל[[נעמי]]: "עמך עמי ואלהיך אלהי".
==מאפייני התרבות היהודית==
[[תמונה:Köln-Tora-und-Innenansicht-Synagoge-Glockengasse-040.JPG|שמאל|ממוזער|230px|ספר תורה כתוב על קלף, הספר המקודש ביותר ביהדות.]]
===ספרי הקודש===
{{הפניה לערך מורחב|ספרות תורנית}}
ליהדות מספר עצום של [[ספר קודש|ספרי קודש]] הנחשבים כבסיס לדת היהודית ולתרבותה:
* '''ה[[תנ"ך]]''' - קובץ הכולל 24 ספרים, ששמו מייצג ב[[ראשי תיבות]] את שלושת חלקיו: [[תורה]], [[נביאים]] ו[[כתובים]]. הוא כולל טקסטים רבים הכתובים ברובם ב[[עברית]] ומקצתם ב[[ארמית]]. התנ"ך מתאר את תולדות העולם מעת [[בריאת העולם|בריאתו]], ומתמקד בתולדות עם ישראל עד לתחילת [[תקופת בית שני]]. כמו כן הוא כולל קובצי חוקים ו[[מצווה|מצוות]], דברי מוסר, פתגמים ועוד. התנ"ך הוא הקנון המוסכם על כל זרמי היהדות. הקראים למשל לא מכירים במשנה, בתלמוד בשולחן ערוך ובחיבורים אחרים.
:ה[[תורה]] נחשבת לחלק המקודש ביותר בתנ"ך. על פי המסורת היהודית חמשת חומשי התורה נכתבו מפי הקב"ה על ידי [[משה]], ונביאים וכתובים נכתבו באמצעות [[הנבואה במסורת ישראל|נבואה]] על ידי בני אדם שונים בתקופות היסטוריות שונות.{{הערה|1=ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]] (בבא בתרא יב, א - יג, א) מובאת ברייתא המפרטת את מחבריהם של הספרים, ובין השאר נאמר בו שמשה כתב את התורה, דעה המופיעה בעקביות ב[[ספרות חז"ל]]. ואולם, בגלל הקושי להניח שמשה כתב את שמונת הפסוקים האחרונים שבספר דברים, המתארים את מותו שלו, כבר בתלמוד הבבלי מצויה הדעה ש[[יהושע בן נון]] השלים פסוקים אלה על פיו. }}
*'''ה[[משנה]]''' - קובץ של ההלכות החוקים והמצוות. הכוללת פרשנות למקרא על פי המסורת היהודית של המאות ה-1 וה-2 לספירה, עד ימות [[רבי יהודה הנשיא]]. היא נכתבה בארץ ישראל, בעברית ב[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] שונה מזה שמוכר מן התנ"ך, המכונה [[לשון חכמים]] או "[[עברית משנאית]]".
* '''ה[[תלמוד]]''' - כולל פרשנות למשנה ולתנ"ך ודברי [[הלכה]] ו[[אגדה (יהדות)|אגדה]] נוספים. הוא נחלק לשני קבצים - [[התלמוד הבבלי]] שנערך בקהילה היהודית ב[[בבל]], ו[[התלמוד הירושלמי]] שנערך ב[[הגליל|גליל]], בקהילה היהודית בארץ ישראל. שני התלמודים מבוססים על חומר פרשני והלכתי שהצטבר במשך התקופה בקהילה שבה נערך כל אחד מהם. שני הקבצים כתובים ברובם בשפה ה[[ארמית]], כל אחד מהקבצים בדיאלקט ארמי מקומי. רוב הלימוד ב[[ישיבה|ישיבות]] נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה, ובעקבות דיוניו, נכתבו בהמשך ספרי הלכה רבי השפעה, ובראשם ה[[שולחן ערוך]].
*'''ה[[שולחן ערוך]]''' - ספר הלכה המסכם את כל קובצי הפרשנות והספרים הרבים אשר נכתבו על ה[[תלמוד]].
* ספרים בולטים נוספים: • [[ספר הזוהר]] • [[משנה תורה]] לרמב"ם • ספרי ה[[קבלה]].
=== סמלים ===
{{ערך מורחב|ערכים= [[מגן דוד]], [[מנורת שבעת הקנים]]}}
[[תמונה:Třebíč_Ghetto_-_Davidsstern.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[מגן דוד]] ו[[המנורה|מנורה]], שני סמלי היהדות משולבים זה בזה ברובע היהודי בצ'כיה.]]
יהודים מזהים את עצמם באמצעות שני [[סמל]]ים, שהם כיום גם סמליה של [[מדינת ישראל]] - [[מגן דוד]] ו[[מנורת שבעת הקנים]]. המנורה מתוארת בתנ"ך כמנורה שעמדה תחילה ב[[המשכן|משכן]] ולאחר מכן ב[[בית המקדש]]. היא מופיעה כסמל יהודי כבר בתקופות קדומות. תבליט בדמות המנורה מופיע על [[שער טיטוס]] המתאר את החרמת כלי בית המקדש לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבנו]] והבאתם ל[[רומא]]. כמו כן התגלה בבית הכנסת עתיק ביריחו על רצפת הפסיפס ציור מנורה ועליה הכיתוב "שלום על ישראל".
"'''[[מגן דוד]]'''" הוא [[הקסגרמה]] - שרטוט של כוכב בעל שישה קודקודים, שנראה כשני משולשים שאחד מהם מונח במהופך על האחר. זהו סמל עתיק ששימש בעבר עמים שונים, אולם ב[[העת החדשה|עת החדשה]] הוא הפך לסמל המזוהה עם היהודים. על-פי מסורות מסוימות, זה היה סמלו של [[דוד המלך]].
=== שבת, חגים ומועדים ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[שבת]], [[חגי ישראל ומועדיו]]}}
[[הלוח העברי]] הוא [[לוח שנה|לוח השנה]] המשמש את היהדות הוא לוח משולב ירח-שמש: חודשיו מבוססים על חודשי [[הירח]], אך הוא הותאם לשנת [[השמש]] על ידי הוספת חודש נוסף אחת למספר שנים, כדי שה[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]] יצאו תמיד באותה תקופה של השנה. הלוח נקבע על ידי [[הלל נשיאה]] במאה הרביעית לספירה.
היום המקודש בשבוע הוא ה[[שבת]], היום השביעי בשבוע, שבו מצווים לשבות ולנוח ממלאכה, ואותה מציינים בתפילות מיוחדות, [[סעודות שבת|ארוחות חגיגיות]], וטקסי הדלקת [[נרות שבת]] ב[[ערב שבת]], [[קידוש]] ו[[הבדלה]].
מועדי ישראל נחלקים למועדים מקראיים ומועדי [[חז"ל]]. מועדים מקראיים: [[ראש השנה]] (יומיים), [[יום הכיפורים]], [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]: [[פסח]] (7 ימים), [[שבועות]] (יום אחד), [[סוכות]] (7 ימים) ו[[שמיני עצרת]] ([[שמחת תורה]]) (יום אחד). מועדי חז"ל: [[פורים]] (יום אחד) ו[[חנוכה]] (8 ימים), וכן חמש ה[[תענית|תעניות]]: [[תשעה באב]], [[שבעה עשר בתמוז]], [[עשרה בטבת]], [[תענית אסתר]] ו[[צום גדליה]]. ישנם ימים טובים נוספים, ובכללם כל [[ראש חודש]] עברי, [[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]] ו[[ט"ו באב (מועד)|ט"ו באב]]. ו[[המאה ה-12|במאה ה-12]] התפתח גם המנהג לחגוג את [[ל"ג בעומר]].
לאחר כינון [[מדינת ישראל]] הוסיפה [[הרבנות הראשית לישראל]] לרשימת המועדים גם את [[יום העצמאות]], [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]], [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] ו[[יום ירושלים]]. למרות זאת, הם אינם נתפסים כבעלי משמעות דתית בעיני חלק גדול מהיהדות האורתודוקסית בישראל ובתפוצות.
[[קובץ:Edward_Lear_-_Jerusalem_from_the_Mount_of_Olives_-_Google_Art_Project.jpg|שמאל|ממוזער|280px|ירושלים מכיוון הר הזיתים. אדוארד ליר, 1858]]
===ארץ ישראל===
{{הפניה לערך מורחב|מצוות יישוב ארץ ישראל}}
המקום המקודש ליהדות הוא [[ארץ ישראל]], שנקראת במסורת היהודית גם בשמות "ארץ הקודש", "ארץ החיים" ובתארים חיוביים נוספים. בהלכה קיימת [[מצוות יישוב ארץ ישראל]], ועל פי חלק מ[[פוסק]]י ה[[הלכה]] אף יש להימנע מיציאה לחו"ל למטרות שאינן הכרחיות. לגבי שאלת הקמת [[מדינת ישראל|המדינה היהודית]] בימינו, נחלקו הפוסקים בין אלה הרואים בהקמתה מצווה, לבין המתנגדים ל[[ציונות]], בין היתר מטעמים של איסור של "קירוב הקץ" ו"[[שלוש השבועות]]".
גם בארץ ישראל עצמה יש מדרגות בקדושה, כאשר העיר המקודשת ביותר ליהדות היא [[ירושלים]], שבה שכן [[בית המקדש]]. [[הר הבית]], שעליו שכן המקדש, הוא האתר המקודש ביותר ליהדות בארץ ובעולם כולו, ובשל קדושתו חלק מהפוסקים אף אוסרים לעלות אליו בימינו אלה.{{הערה|([[מסכת מכות]] [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%91 דף כג עמוד ב]), שכן ב[[ספר במדבר]] פרק [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%98/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D#.D7.99.D7.92 י"ט], פסוקים [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%98_%D7%99%D7%92 י"ג] ו-[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%98_%D7%9B כ'] מוזכר האיסור לעלות למקדש ללא טהרה מ[[טומאת מת]] (שאפשר להיטהר ממנה רק על ידי [[אפר פרה אדומה]] שאינו בנמצא בימנו).}} אף בתוך הר הבית יש דרגות בקדושה- הנקודה המקודשת ביותר היא [[קודש הקודשים]]. ערים קדושות נוספות הן [[חברון]] - שב[[מערת המכפלה]] שבה קבורים לפי המסורת [[האבות]] ו[[האמהות]], וכן [[טבריה]] ו[[צפת]], שבהן התרכז רוב היישוב לאחר הגלות, וכן קבורים שם כמה מגדולי חכמי ישראל בזמן הגלות, כמו ה[[רמב"ם]], רבי [[יוסף קארו]], [[האר"י]] ועוד מסורות על קבורת [[תנאים]] מסוימים כמו [[רבי מאיר בעל הנס]] ועוד.
==זרמים ביהדות==
במהלך השנים התפצלה היהדות למספר זרמים בעלי השקפת עולם ודרך חיים שונה. עם זאת, [[יהדות רבנית|היהדות הרבנית]] היא הזרם העיקרי של היהדות בזמננו והיא כוללת כיום כמעט את כל בני [[העם היהודי]].
היהדות הרבנית היא המשכיותם של ה[[פרושים]] של ימי בית שני. הפרושים האמינו כי יחד עם ה[[תורה שבכתב]] נתן [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] ל[[משה]] ב[[מעמד הר סיני]] גם את המסורות והפרשנות לה, הידוע כ[[תורה שבעל פה]]. מול הפרושים עמדו בתקופת בית שני ה[[צדוקים]] וה[[איסיים]], ובתקופה מאוחרת יותר ה[[קראים]], הדוגלים אך ורק בתורה שבכתב.
[[תמונה:Westen_(Wailing)_Wall,_Jerusalem,_2007.jpg|שמאל|ממוזער|260px|מתפללים מול הכותל המערבי.]]
בסוף [[המאה ה-18]], החלה במערב אירופה תקופת [[אמנציפציה ליהודים|האמנציפציה]], ועוד קודם לכן קמה [[תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה]] שחתרה לאימוץ [[הנאורות]]. ההשתלבות בעולם החיצון הכתיבה התמודדות עם ערכיו, תוך אימוץ ופסילה של הנהוג בו. בהשפעת תהליכי ה[[חילון]] העולמיים, רוב היהודים הפסיקו לשמור את מצוות הדת; מבין אלה היו שחדלו אף להאמין בעיקריה, במידה חלקית או מלאה. אלו מכונים בישראל בשם [[חילונים]], ולמעשה הם מהווים רוב בעם. בנוסף, ישנם רבים השומרים על זיקה לדת ורואים עצמם כמחויבים אליה, הן כאמונה והן כמסורת משפחתית, אך אינם דוגלים בשמירה קפדנית על הוראותיה. אלו מכונים בישראל בשם [[מסורתיים]].
בעת החדשה קמו שלושה זרמים עיקריים בדת היהודית:
* '''[[יהדות אורתודוקסית|היהדות האורתודוקסית]]''', המשמרת את האמונה העתיקה ב[[תורה מן השמים]] במלואה, וגוזרת מכך מחויבות עקרונית מלאה לשרשרת הפסיקה המסורתית של ההלכה ולשמירה קפדנית שלה על ידי חבריה. עם הפיכת שומרי המצוות באירופה למיעוט, הם פנו יותר ויותר להסתגרות ולנוקשות בפסיקה כדי לבלום את מגמות החילון מבחוץ; רבניהם חדלו לראות עצמם אחראים לכלל היהודים והפסיקו לנסות להכיל את החוטאים כפי שהיה בקהילה היהודית הישנה.
*'''[[יהדות רפורמית|היהדות הרפורמית]]''', שהתפתחה בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-19 בגרמניה, ורואה את הדת כולה כתולדת התגלות מתמדת של השראה אלוהית על תודעת העם במקום הכתבה מפורשת של רצונו במעמד הר סיני. הרפורמים דגלו בכך שהמוסר והערכים המתבטאים בחזונם של נביאי ישראל הם היסוד האמיתי והקבוע היחיד של היהדות, ולא רואים ערך במצוות שאינן נוגעות לאלה כשלעצמן; עם זאת, הם סוברים שיש לשמר את אלו שיש להן ערך בעיני המקיים, גם כאמצעי לקשר עם העבר. מאז שנות ה-40, בהשפעת השואה והקמת מדינת ישראל, התקיימה אוריינטציה מחדש בזרם לכיוון מסורתי יותר, אף כי יסודותיו נותרו על כנם.
* '''[[קונסרבטיבים|היהדות הקונסרבטיבית]]''', שהתפתחה בשנות ה-50 של המאה ה-19 בגרמניה. היא רואה את ההלכה כמחייבת וגם כנתונה להשפעה חיצונית רבה מאז ומתמיד, וסוברים שיש להמשיך ולפתח אותה בהתאם לנסיבות המשתנות ולאו דווקא תוך הישענות על תקדימים. עד שנות ה-60 אסרו הקונסרבטיבים על [[ביקורת המקרא|מחקר מדעי של התורה עצמה]] והגבילו את הביקורת לתורה שבעל פה, אך מאז הם הלכו ואימצו את הראשון; הם עודם מחויבים לשמירת מצוות ולקיום ההלכה.
*ראו גם רשימה של [[:קטגוריה:זרמים ביהדות|זרמים ביהדות]].
==ראו גם==
{{פורטל|'''לערכים, אישים, מושגים והמלצות, ראו [[פורטל:יהדות|פורטל היהדות]].'''}}
* [[ציוויליזציה יהודית]]
* [[פילוסופיה יהודית]]
* [[יהדות אתאיסטית]]
* [[מיהו יהודי]]
* [[תורה]]
==לקריאה נוספת==
{{הפנייה לספר ויקיפדיה|יהדות}}
* ארתור א' כהן ופול מנדס-פלור (עורכים), '''לקסיקון התרבות היהודית בזמננו''', הוצאת [[עם עובד]], 1993.
* הרב ישראל מאיר לאו ושאול מייזליש, '''יהדות הלכה למעשה''', הוצאת [[מודן הוצאה לאור|מודן]]
* הרב ישראל מאיר לאו, '''הנחת יסוד: מאה מושגים ביהדות''', הוצאת [[ידיעות ספרים]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=יהדות|ויקיציטוט=יהדות|ויקישיתוף=Category:Judaism|שם ויקישיתוף=יהדות}}
* [http://www.daat.ac.il/ אתר "דעת" - לימודי יהדות ורוח]
* [http://www.yeshiva.org.il/ Yeshiva.org.il - "השער לעולם התורה"]
* [http://www.aish.co.il/ אתר "אש התורה"]
* [http://www.panim.org.il/ פנים - קואליציית ארגוני התחדשות יהודית]
* [http://web.nli.org.il/sites/nli/Hebrew/collections/jewish-collection/Pages/default.aspx אוסף היהדות בספרייה הלאומית]
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:יהדות|*]]
[[קטגוריה:דתות מונותאיסטיות]]
| 