יעקב כרוז – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 21:
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] שימש קריין בתחנת שידור בריטית ששידרה מ[[ירושלים]] שידורי [[תעמולה]] לעם ההונגרי, ב-[[1943]] נשלח מטעם הבריטים ל[[חאלב]] שב[[סוריה]] כקצין קישור לכוחות הצרפתיים. היה חבר ארגון [[ההגנה]], ב-[[1946]] עבר קורס מודיעין והיה חבר ב[[ש"י]]. ב-[[1947]] נשלח מטעם הנהגת היישוב העברי כאיש [[המוסד לעלייה ב']] ל[[צרפת]] ול[[צפון אפריקה]], שם פעל להברחת יהודים ומתן היתרים לעלייתם לישראל וב-[[1948]] מונה לראש הארגון בצפון אפריקה. היה מפקד מרחב [[תל אביב]] בשירות הביטחון הכללי, ב-[[1951]] מונה למפקד מרחב [[ירושלים]] וראש האגף הערבי בארגון. יחד עם [[שלמה הלל]] ו[[מרדכי אלמוג]] היה חבר בוועדת חקירה שמינה [[ראובן שילוח]] לבדיקת הנסיבות שהביאו לנפילת רשת המודיעין ב[[עיראק]] ולהוצאתם להורג של [[יוסף בצרי]] ו[[שלום צאלח]]. בתפקידו האחרון בשירות הביטחון ארגן את תחום המסתערבים.
הצטרף למוסד ונשלח לשגרירות ישראל ב[[פריז]], שם היה נציג כללי של המוסד ב[[אירופה]] וקצין קישור עם שירות הביטחון הצרפתי, בתקופה זו הוא סייע למנכ"ל משרד הביטחון [[שמעון פרס]] בהידוק הקשרים הביטחוניים [[צרפת]].
בתחילת [[1964]] מונה על ידי ראש המוסד החדש [[מאיר עמית]] למשנה לראש המוסד. היחסים בין השניים היו עכורים לאור האמונים ששמר כרוז לקודמו של עמית, [[איסר הראל]]{{הערה|מאיר עמית, ראש בראש, מבט אישי על אירועים גדולים ופרשיות עלומות, הוצאת הד ארצי, 1999, עמ' 134}} וכרוז התפטר מתפקידו ב-[[1966]]. ב-[[1968]] מונה לראש הנציגות הדיפלומטית של ישראל ב[[יוון]] וכיהן בתפקיד במשך כשנתיים.
|