בחירות בשיטה היחסית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה חלקית מידי
מ סקריפט החלפות (מסוי, על ידי)
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
שורה 1:
'''בחירות בשיטה היחסית''' (או '''בחירות יחסיות''') הן [[בחירות]] בהן חלוקת הנציגים ב[[פרלמנט]] (או במחוז מסוייםמסוים) מתבצעת באופן יחסי לחלוקת קולות הבוחרים. זאת לעומת השיטה הרובנית (או הרובית) שבה המפלגה אשר זכרה במירב הקולות במחוז גורפת את כל המושבים של אותו מחוז.
לדוגמה אם הצביעו למפלגה מסוימת 10% מכלל בעלי זכות ההצבעה, המפלגה תזכה ב-10% מהמושבים בפרלמנט (במדינות בעלי מדד ייצוגיות גבוה).
 
יחד עם השיטה מונהג סף חסימה חוקי ("[[אחוז החסימה]]") אשר מונע ממפלגות שמספר הקולות שקיבלו הינוהוא מתחת לסף להיספר, ובכך נמנע מהן להיכנס לפרלמנט.
 
שיטה זו גורמת בדרך כלל לייצוג של מגוון קולות ומפלגות בפרלמנט ומתאימה לחברות מפולגות כמו ב[[ישראל]].
שורה 11:
 
===חלוקה לאזורי בחירה===
{{להשלים}}
===חלוקה לאזורי בחירה והצבעה ארצית===
{{להשלים}}
==יתרונות השיטה היחסית==
==מאפייני השיטה היחסית==
ניתן לומר כי חסרונותיה של השיטה הרובית הינןהן ייתרונותיה של השיטה היחסית. לכן מנסות דמוקרטיות רבות בעולם לשלב בין השיטות.
===ייצוג הולם של קול הבוחר===
כאמור, בבחירות יחסיות הצפי הוא שהמושבים בפרלמנט יחולקו לפי אחוז הקולות שהם קיבלו בבחירות. כלומר, נניח ורשימה מסויימתמסוימת קיבלה 10% מקולות הבוחרים, 10% מהמושבים בפרלמנט יהיו שלה.
בשונה מהשיטה הרובנית, אשר מעודדת פרלמנט דו מפלגתי, בשיטה היחסית מתחדד ריבוי המפלגות בפרלמנט, ולרוב משטרים הנוהגים בשיטת בחירה זו הינםהם [[משטר קואליציוני|משטרים קואליציונים]], אשר דורשים מספר של מפלגות לטובת הקמת ממשלה.
 
עם זאת, ניתן מקום רב למפלגות סקטוריאליות ומפלגות אשר דוגלות בהשקפות עולם מסויימותמסוימות, ובשיטה היחסית קל להן יותר להיבחר לפרלמנט, שכן מספר המושבים בפרלמנט או במחוז מתחלק לפי יחס קולות הבוחרים, בניגוד לשיטה הרובנית שבה הרשימה הגדולה ביותר גורפת את כלל הקולות באותו מחוז (בשיטה אזורית בלבד).
 
===קשר בין בוחר לנבחר===
בשיטת בחירות יחסית ניתן לחלק את המדינה למחוזות בחירה וניתן שלא. ב[[בחירות אזוריות|חלוקה למחוזות בחירה]] מתקבל קשר אישי בין הבוחר לנבחר, שכן חבר הפרלמנט שנבחר יודע שעליו לייצג אזור מסוייםמסוים במדינה אם ברצונו להיבחר שוב בבחירות הבאות. בשיטת בחירות יחסית ארצית, כמו ב[[שיטת הבחירות בישראל|ישראל]], אין קשר בין הבוחר לנבחר וזהו אחד הנושאים העולים לדיון כאשר דנים ב[[שינוי שיטת הממשל בישראל|רפורמה בשיטת הממשל בישראל]].
 
===מניעת בזבוז קולות===
שלא כמו בשיטה הרובנית, רוב קולות המצביעים זוכים להיספר, למעט של אלו אשר הצביעו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. לדוגמה מפלגה אשר קיבלה 2% מסך הקולות הכשרים ("בעלי זכות ההצבעה"), ואחוז החסימה עומד על 3.25% (כמו למשל בישראל), קולותיה לא ייספרו.
לאחר מכן תיעשה חלוקת המנדטים בין המפלגות אשר כן עברו את אחוז החסימה.
במדינות הנוהגות בשיטה זו ומנהיגות סף נמוך של אחוז החסימה, לדוגמה בישראל, ניתן לראות מספר רב של מפלגות בפרלמנט (13 מפלגות בכנסת ישראל בבחירות לכנסת ה19), אשר חלקן מיוצגות ע"יעל ידי 2 מושבים בלבד (מפלגת [[קדימה]]).
 
העלאת אחוז החסימה נועדה למנוע מצב של ריבוי מפלגות ולצמצם מצבים של סיעות יחיד, כמו שהיה נהוג בישראל בימים שבהם אחוז החסימה היה 1%.
 
==חסרונות השיטה היחסית==
==שיטת הבחירות היחסית בישראל==
{{להשלים}}
==ראו גם==
*[[בחירות בשיטה הרובנית]]
שורה 40 ⟵ 42:
 
== לקריאה נוספת ==
*[{{צ-ספר|מחבר=[אמנון רובינשטיין]] (עם אדם וולפסון), '''|שם=באין ממשלה''' - איך לתקן את קלקולי המשטר, הוצאת |מו"ל=זמורה ביתן|שנת (הוצאה=2012). |ISBN=9789655522037}}
* {{צ-ספר|מחבר=ניר אטמור (בהנחיית אשר אריאן), '''|שם=שיטות לבחירת בתי נבחרים דמוקרטיים,|מקום '''הוצאה=ירושלים, הוצאת |מו"ל=המכון הישראלי לדמוקרטיה|שנת (הוצאה=2010). |ISBN=9789655190731}}
*{{צ-ספר|מחבר=דיסקין אברהם, |שם=בחירות ובוחרים בישראל,1971|שנת הוצאה1971}}
*{{צ-ספר|מחבר=בנימין נויברגר|שם=ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל, |מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת , הוצאה=1989.}}
*{{צ-ספר|מחבר=אופיר העברי|שם=שינוי שיטת הבחירות בישראל,|מו"ל=מרכז אופיר העברי,שלם|שנת הוצאה=1994.}}
 
[[קטגוריה:בחירות]]