תורת הכאוס – הבדלי גרסאות

שורשיה של תאוריית הכאוס בערך בשנת [[1900]], במחקריו של [[אנרי פואנקרה]] על [[בעיית שלושת הגופים]], העוסקת בתנועה של שלושה גופים בחלל, בהשפעת ה[[כבידה]]. פואנקרה גילה שיכולים להיות מסלולים לא-מחזוריים, שאינם מתרחקים או מתקרבים לנקודה קבועה. מחקרים מאוחרים יותר, גם בנושא של [[משוואה דיפרנציאלית|משוואות דיפרנציאליות]] לא לינאריות, נעשו על ידי [[ג'ורג' בירקהוף|ג.ד. בירקהוף]], [[אנדריי קולמוגורוב|א. נ. קולמוגורוב]], [[מ. ל. קרטוויט]], [[ג'והן ליטלווד|ג'. א. ליטלווד]] ו[[סטפן סמייל]]. חוץ מסמייל, שהיה אולי ה[[מתמטיקאי]] הטהור הראשון שחקר את הדינמיקה הא-לינארית, מחקרים אלה כולם היו בהשראת ה[[פיזיקה]]: בעיית שלושת הגופים במקרה של בירקהוף, מערבולות ובעיות [[אסטרונומיה|אסטרונומיות]] במקרה של קולמוגורוב, והנדסת [[רדיו]] במקרה של קרטוויט וליטלווד. אם כי תנועה כאוטית של [[כוכב לכת|כוכבי-לכת]] לא נצפתה, לא הייתה בנמצא תאוריה שיכלה להסביר את חוסר הסדר בתנועת נוזלים ואת השינוי הלא-מחזורי במעגלי רדיו.

 

 

חלוץ מוקדם של התאוריה היה [[אדוארד לורנץ]], שהתעניינותו בכאוס באה במקרה דרך מחקריו על חיזוי מזג אוויר ב-[[1961]]. לורנץ השתמש במחשב בסיסי שעליו הריץ את ה[[סימולציה]] האקלימית שלו. הוא רצה לראות שוב כמה נתונים שראה קודם, ועל מנת לחסוך זמן הוא הזין את הנתונים שהתקבלו באמצע סימולציה קודמת.