הפלישה המונגולית לאירופה – הבדלי גרסאות

מהעבר השני של הרי הקווקז הקביל את פני המונגולים צבא גדול (כחמישים אלף לוחמים) של [[אלאנים]], [[צ'רקסים]] ו[[חזגינים]]. לצבא זה הצטרפו הקומנים, והקומניםואלהה שכנעו גם את ה[[כוזרים]] ואת [[בולגריה של הוולגה]] להצטרף לקואליציה נגד המונגולים. החאן הקומני [[קוטן]] הציב בראש הצבא הקומני את אחיו, יורי ואת בנו, דניאל. בקרב הראשון, שנערך בין הקואליציה ובין המונגולים, לא הייתה הכרעה מובהקת. בעקבות זאת פעלו המונגולים לפירוק הקואליציה על ידי כך שהבטיחו לקומנים לשמור על שלום איתם ולהתחלק איתם בביזה, שייקחו מהשבטים הקווקזיים. הקומנים השתכנעו ופרשו מהקואליציה ולאחר יציאתם מהקואליציה תקפו המונגולים את יתרת הקואליציה והשמידו אותה. הקומנים, שיצאו אל מחוזותיהם בשני גופי צבא נפרדים, נרדפו על ידי המונגולים, שתקפו כל גוף בנפרד והמשיכו ושרפו את [[אסטרחאן]]. המונגולים המשיכו לרדוף את הקומנים והחאן הקומני, קוטן, נחפז אל חצרו של חתנו, נסיך [[גליציה]], [[מסטיסלאב האמיץ]], שליט [[גליציה]].