פלנטיר – הבדלי גרסאות

בעידן השני החלו העלפים להשתמש באבני הפלנטיר באופן גלוי. נאמר שהעלפים שוכני האי טול-ארסאה, שליד חופי ולינור, החזיקו בחלקן. האבן הראשית נחה על [[צריח (מבנה)|צריח]] העיר אבלונה, שבטול-ארסאה. אבל בימי נומנור, הממלכה המפוארת של בני-האדם רעי-העלפים, שבין הארץ התיכונה לבין [[ולינור]], מסופר שעלפי טול-ארסאה החליטו להעניק פלנטירי לנומנורים כמנחה לרעות. הם העניקו שבע מהאבנים ההן.

 

 

* אלנדיל לקח לו שלוש אבני פלנטיר, והציבן בצריחים ראשיים ומרוחקים בארנור: אחת ניצבה בצריח אלוסטיריון, הגבוה שבצריחים שעל אמין בריד, "גבעות הצריחים"; השנייה ניצבה בצריח שעל אמון סול, "גבעת הרוחות"; והאחרונה ניצבה בצריח של העיר הראשית של ארנור - אנומינס.

 

 

בעלי האבנים למדו במהרה להנחות את מבטם דרך הפלנטירי, לכל הדברים שהם שאפו וחפצו לראות; כמו גם לתקשר אחד עם השני. ידוע גם שאלנדיל הרבה לנוח באמין בריד. אז נהג לעלות על צריח אלוסטיריון ולהשקיף דרך אבן הרואי שלו אפילו לאי האגדי תול-ארסאה, שם שוכנת האבן הראשית.

* השנייה נשמרה עדיין בצריח אורתנק שבאיסנגרד. המקום, כנראה, ננטש עד בואם של האיסטרי, הקוסמים המסתוריים. כי אז קיבל [[סארומן]], ראש מסדר האיסטרי, את מפתחות צריח אורתנק ובמקום ההוא הוא שכן בבדידות ולמד בחשאי את תורת טבעות-הכוח והטבעת-האחת. במקביל הוא הרבה להיעזר בפלנטיר, עד שלבסוף, כאשר ניסה לראות דרך הפלנטיר את ברד דוּר, הצליח סאורון לתקשר איתו בעזרת האבן של מינס יתיל ולדרדר אותו לאופל. לאחר חורבן איסנגרד ותבוסת סארומן השליך משרתו, גרימה לשון-נחש, בגלל תיסכולו, את אבן הפלנטיר מהצריח מטה, בלי לדעת כלל מהו החפץ הזה, בניסיון לפגוע ב[[גנדאלף]] האפור. האבן נלקחה על ידי ה[[הוביט]] פיפין, שבטעות נגע באבן וחזה בסאורון, שניסה להשתלט עליו ולחשוף מפיו היכן הטבעת-האחת. גנדאלף בעצמו הזכיר שסארומן התפתה להשתמש בפלנטיר בטפשות רבה; וגם לפיפין אסור היה להתפתות לגעת בה. כי האבן נעשתה בחוכמה הנשגבת של עלפי-ולינור, ומסוכן לנסות להבין אותה. לבסוף, הרחיק גנדאלף את פיפין התמים מהאבן, ומסר אותה למלך ארגורן יורש יסילדור, שהצליח לכפות עליה את רצונו: בעזרתה הוא צפה במלחמת-גונדור הקרובה ובצי שודדי-הים שמגיעים, ולאחר-מכן נעזר בה כדי לפקוח עין על כל הנעשה בממלכתו גונדור.

 

 

* הפלנטיר האחרונה הייתה הפלנטיר שבצריח אלוסטיריון שעל אמין בריד, "גבעות הצריחים". המקום עצמו, עוד בטרם התיישבו שם ניצולי נומנור, היה מקום ששצריחיו נבנו על ידי העלפים בשנים קדומות, והם שכנו בו למשך תקופה. לאחר חורבן ארנור, העלפים לקחו את האבן משם, כנראה לאזור מיתלונד, הנמלים-האפורים. עם עזיבתם של נושאי-טבעות העלפים על "האונייה האחרונה", הם השיבו עמם את הפלנטיר של אלוסטיריון חזרה לולינור.