הדרך המתומנת הנאצלת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3, \1 |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
||
שורה 56:
===הבנה נכונה===
הבנה נכונה (''samyag-dṛṣṭi'' • ''sammā-diṭṭhi'') ניתן גם לתרגם כ"פרספקטיבה נכונה", "ראיה נכונה" או "נקודת מבט נכונה". זוהי הדרך הנכונה להסתכל על החיים, על הטבע ועל העולם כפי שהם באמת - להבין איך הם באמת פועלים. היא משמשת הצדקה להתחיל ביישום הדרך. היא מסבירה את הסיבות לקיום, לסבל לחולי, להזדקנות ולמוות האנושיים, ואת הסיבות לקיומם של תאוות בצע, שנאה ושגיה באשליות. היא נותנת כיוון ומספקת את הניצוץ להנעתם של שבעת המרכיבים האחרים של הדרך. הבנה נכונה מתחילה בעקרונות וידיעת אימרות, אך דרך יישום של ריכוז נכון הדברים יעברו המרה לחוכמה המסוגלת להכרית את אסוריה של הדעת. פיתוח הבנה נכונה יהווה השראה לניהול חיים מוסריים העולים בקנה אחד עם ההבנה הנכונה. בקאנונים הפאלי והסיני, היא מוסברת כך:
{{ציטוט|תוכן=ומהי ההבנה הנכונה? ידע המתייחס לסבל, ידע המתייחס למקור הסבל, ידע המתייחס להפסקת הסבל, ידע המתייחס לדרך היישום המובילה להפסקת הסבל: לזאת יקרא הבנה נכונה.|מקור=
{{הערה|שם=http|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/mn/mn.141.than.html |title=Saccavibhanga Sutta |accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה|שם=tipitaka|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/mn/mn.141.piya.html |title=Saccavibhanga Sutta |accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Piyadassi Thera}}}}{{הערה|שם=Thanissaro Bhikkhu|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/sn/sn45/sn45.008.than.html |title=Magga-vibhanga Sutta |accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Thanissaro Bhikkhu}}}}{{הערה|שם=ReferenceA|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/dn/dn.22.0.than.html |title=Maha-satipatthana Sutta |accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Thanissaro Bhikkhu}}}} {{הערה|1={{Cite web|url=http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0026_007.htm |title=Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, sutra 31 (分別聖諦經第十一) |accessdate=2008-10-27|publisher=Cbeta}}}} {{הערה|1={{Cite web|url=http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0032_001.htm |title=Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 32, Page 814|accessdate=2008-10-27|publisher=Cbeta}}}}}} ישנם שני סוגים של הבנה נכונה:
# '''הבנה עם פגמים''': זוהי הבנה שגרתית. הבנה שכזו תרבה זכויות ותתמוך בקיום מבטיח של הישות הגשמית בעולם ה[[סמסרה]].
שורה 74 ⟵ 77:
===כוונה נכונה===
כוונה נכונה (''samyak-saṃkalpa'' • ''sammā sankappa'') ידועה גם בתור "מחשבה נכונה", "החלטיות נכונה", "תפיסה נכונה", "שאיפה נכונה" או "השימוש ברצון שלנו לחולל שינוי". במסגרת מרכיב זה, על המיישם לשאוף בקביעות להיפטר מתכונות אשר ידוע לו כי הן שגויות או בלתי-מוסריות. פיתוח ראוי של הבנה נכונה יסייע למיישם להבחין בהבדלים שבין כוונה נכונה לכוונה שגויה. בקאנונים הסיני והפאלי, הדבר מוסבר כך:
{{ציטוט | תוכן = ומהי החלטיות נכונה? להיות החלטי לגבי ויתור, לגבי השתחררות ממחשבות זדון, ולגבי אי גרימת נזק: לזו ייקרא החלטיות נכונה.|מקור={{הערה|שם=http}}{{הערה|שם=Thanissaro Bhikkhu}}{{הערה|שם=ReferenceA}}
{{הערה|שם=cbeta.org|1={{Cite web|url=http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0026_007.htm |title=Madhyama Agama, Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 26, sutra 31 (分別聖諦經第十一) |accessdate=2008-10-28|publisher=Cbeta}}}}{{הערה|שם=Taisho Tripitaka Vol Page 814|1={{Cite web|url=http://www.cbeta.org/result/normal/T01/0032_001.htm |title=Taisho Tripitaka Vol. 1, No. 32, Page 814|accessdate=2008-10-28|publisher=Cbeta}}}} }}
משמעותה ויתור על הדברים הגשמיים ובהתאם גם מחויבות גדולה יותר לדרך הרוחנית, לרצון הטוב, ומחויבות לאי-אלימות, או אי גרימת נזק, ליצורים חיים אחרים.
שורה 99 ⟵ 103:
===פעולה נכונה===
ניתן לתרגם פעולה נכונה (''samyak-karmānta'' • ''sammā-kammanta'') גם כ"התנהלות נכונה". ככזו, חייב המיישם לאמן את עצמו להיות נכון מוסרית בפעולותיו, ולא לפעול בדרכים שישחיתו או יפגעו בו או באחרים. בקאנונים הפאלי והסיני, הדבר מוסבר כך:{{הערה|שם=Thanissaro Bhikkhu}}{{הערה|שם=ReferenceA}}{{הערה|שם=cbeta.org}}{{הערה|שם=Taisho Tripitaka Vol Page 814}}
{{הערה|שם=http}} {{ציטוט | תוכן = ומהי פעולה נכונה? הימנעות מנטילת חיים, מגניבה, ומיחסי מין אסורים [או התנהגות מינית בלתי הולמת]. לזאת ייקרא פעולה נכונה.
| מקור = סְָצָּ'אוִיבְּהְָנְגְָה סוּטָּה (''Saccavibhanga Sutta'')}}
{{ציטוט | תוכן = ומהי, נזיריי, פעולה נכונה? הימנעות מנטילת חיים, הימנעות מגניבה, הימנעות מאי-טהרה: לזאת, נזיריי, ייקרא פעולה נכונה.
| מקור = מִָגִָה-וִיבְּהִָנְגִָה סוּטָה (''Magga-vibhanga Sutta'')}}
למיישם מקרב פשוטי העם, מפרטת הקוּנְדָה קָמָּרָפוּטּה סוּטָה (''Cunda Kammaraputta Sutta''):
{{הערה|1={{Cite web|url=http://www.accesstoinsight.org/tipitaka/an/an10/an10.176.than.html |title=Cunda Kammaraputta Sutta |accessdate=2008-05-06|publisher=Access to Insight |last=Thanissaro Bhikkhu }}}} {{ציטוט | תוכן = וכיצד נעשה האדם טהור בשלוש דרכים על ידי פעולת גוף? ישנו המקרה בו אדם מסוים, אשר נטש את נטילת החיים, נמנע מנטילת חיים. הוא חי ו... סכינו מונח ארצה, מוסרי, חנון ורחום לרווחתם של כל אשר בין החיים. בנטשו את לקיחת אשר לא ניתן, הוא נמנע מלקיחת מה שלא ניתן. הוא לא לוקח, כדרכו של הגנב, דברים בכפר או בשדה אשר שייכים לאחר ולא ניתנו לו. בנטשו את החושניות הבלתי הולמת, הוא נמנע מחושניות בלתי הולמת. הוא אינו נכנס למעורבות מינית עם אלו המוגנים על ידי אמותיהם, אבותיהם, אחיהם, אחיותיהם, קרוביהם או הדהאמה שלהם, אלו אשר להן בעל, אלו אשר חייבים בעונש, או אפילו אלו אשר עוטרו בפרח על ידי אדם אחר. כך נעשה אדם טהור בשלוש דרכים על ידי פעולת גוף.}}
| |||