הבדלים בין גרסאות בדף "אחוז החסימה"

נוספו 2,485 בתים ,  לפני 5 שנים
אין תקציר עריכה
מ (←‏אחוז החסימה במדינות שונות: קישורים פנימיים)
'''אחוז החסימה''' (או '''סף חסימה חוקי''') הוא שיעור הקולות המזערי הדרוש כדי לקבל ייצוג ב[[פרלמנט]] או במוסד מייצג אחר, מעבר לשיעור הנדרש בחישוב אריתמטי פשוט. לדוגמה, בישראל יש באופן קבוע 120 חברים ב[[הכנסת|כנסת]], ולפיכך שיעור הקולות המזערי העולה מחישוב פשוט הוא כ-0.8 אחוז מהקולות. למרות זאת, נקבע בחוק, כי השיעור המזערי יעמוד על 3.25%.
 
המושג "אחוז החסימה" רלוונטי במיוחד בשיטת [[הבחירות לכנסת#עקרון היחסיות|בחירות יחסית]], כמו זו הקיימת בישראל, ובכמה [[דמוקרטיה פרלמנטרית|דמוקרטיות פרלמנטריות]] אחרות.
== סף חסימה חוקי מול סף חסימה אפקטיבי==
===סף חסימה חוקי===
כאמור, סף החסימה החוקי, הידוע גם כ"אחוז החסימה", הוא המספר אשר באחוזים קובע מהו סף הקולות הנדרש ממפלגה מסויימת על מנת להיבחר לפרלמנט.
 
לדוגמה, בישראל עומד אחוז החסימה החל משנת 2014 על 3.25%. מפלגה אשר קיבלה 2% מסך הקולות הכשרים ("בעלי זכות ההצבעה"), קולותיה לא ייספרו.
לאחר סינון הקולות שהלכו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה מתבצעת חלוקת המנדטים בין המפלגות אשר כן עברו את אחוז החסימה.
במדינות הנוהגות בשיטה זו ומנהיגות סף נמוך של אחוז החסימה, לדוגמה בישראל, ניתן לראות מספר רב של מפלגות בפרלמנט (13 מפלגות בכנסת ישראל בבחירות לכנסת ה19), אשר חלקן מיוצגות ע"י 2 מושבים בלבד (מפלגת [[קדימה]]).
 
העלאת אחוז החסימה נועדה למנוע מצב של ריבוי מפלגות ולצמצם מצבים של סיעות יחיד, כמו שהיה נהוג בישראל בימים שבהם אחוז החסימה היה 1%. לשם השוואה, בגרמניה נהוג אחוז חסימה של 5% ובטורקיה 10%.
===סף חסימה אפקטיבי===
במדינות בהם מונהגת שיטת בחירות יחסית אך עם חלוקה למחוזות בחירה, נוצר מצב של אחוז חסימה אפקטיבי. (אטמור, 2010)
לדוגמה, במדינות בהן ישנה חלוקה למחוזות חד נציגיים, כלומר שכל מחוז יכול לזכות במושב אחד בפרלמנט, אחוז החסימה האפקטיבי הוא 37.5%, מכיוון שבפועל רק המפלגה אשר זכתה בכל הקולות תיכנס לפרלמנט, על אף שיטת הבחירות היחסית.
במחוז שלו 5 נציגים סף החסימה האפקטיבי יעמוד על 12.5%, במחוז שך 10 נציגים על 6.8%, ובמחוז של 15 נציגים על 4.7%. (אטמור, 2010)
ככלל, מחושב סף החסימה האפקטיבי כך: 75% חלקי מספר המושבים בפרלמנט ועוד אחד. כלומר:
75%/(M+1). (אטמור, 2010)
==שיקולים לקביעת אחוז החסימה==
===שיקולים בעד אחוז חסימה נמוך===
756

עריכות