הבדלים בין גרסאות בדף "עונג"

הוסרו 225 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
ניסוח לא מובן
(הרחבה, ניסוח)
מ (ניסוח לא מובן)
ה[[יהדות]], בניגוד לדתות אחרות, אינה רואה פגם מהותי בעונג כשלעצמו. עם זאת, קיימות מצוות האוסרות על האדם תענוגות, כגון ציוויי ה[[כשרות]], וכן הגבלות בתחום [[יחסי מין|יחסי המין]]. אך מצוות אלה מהוות הגבלות נקודתיות ולא מצביעות על מגמת התנזרות מתענוגות.
 
בניגוד לדתות אחרות כמו ה[[נצרות]] וה[[בודהיזם]] המעודדות נזיריות, מצווה היהדות על "קידוש החומר", כלומר, שימוש בתשוקה לעונג כאמצעי להשגת מטרות נעלות יותר. השקפה זו מתבטאת, בין השאר, במושג "סעודת מצווה", בקידוש היין ועוד. מגמה זו בולטת במיוחד בכתבי [[תנועת החסידות]]. לאור קבלת ה[[אר"י]] הרואה בעולם החומרי חלק ממקור אלוהי, מייחסים החסידים תפקיד חיובי לאלמנטים חומריים בחיים שהאדם השרוי בהם צריך "להעלותם לשורשם העליון בקדושה". אך כמובן שאין היהדות אומרת שהחול הוא עצמו הרוח אלא שהוא כלי לשימוש הרוח ועל ידו מתקדש עולם החומר ([[עולם הזה]]) ומקדש שם שמיים.
 
עם זאת, ביהדות אין ציווי להשתמש בעונג אך ורק למטרות נעלות וקיימת לגיטימציה רבה לשימוש בו גם למטרות אישיות; לדוגמה, קיום יחסי מין בין איש ואשתו, נחשב למעשה קדוש.