|
==סף חסימה חוקי==
{{ערך מורחב|אחוז החסימה}}
===סף חסימה חוקי===
סף החסימה החוקי, הידוע גם כ"אחוז החסימה", הוא המספר אשר באחוזים קובע מהו סף הקולות הנדרש ממפלגה מסויימת על מנת להיבחר לפרלמנט.
לדוגמה, בישראל עומד אחוז החסימה החל משנת 2014 על 3.25%. מפלגה אשר קיבלה 2% מסך הקולות הכשרים ("בעלי זכות ההצבעה"), קולותיה לא ייספרו.
לאחר סינון הקולות שהלכו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה מתבצעת חלוקת המנדטים בין המפלגות אשר כן עברו את אחוז החסימה.
במדינות הנוהגות בשיטה זו ומנהיגות סף נמוך של אחוז החסימה, לדוגמה בישראל עד 2014, ניתן לראות מספר רב של מפלגות בפרלמנט (13 מפלגות בכנסת ישראל בבחירות לכנסת ה19), אשר חלקן מיוצגות ע"י 2 מושבים בלבד (מפלגת [[קדימה]]).
העלאת אחוז החסימה נועדה למנוע מצב של ריבוי מפלגות ולצמצם מצבים של סיעות יחיד, כמו שהיה נהוג בישראל בימים שבהם אחוז החסימה היה 1%. לשם השוואה, בגרמניה נהוג אחוז חסימה של 5% ובטורקיה 10%. {{הערה|1=אטמור, 2010}}
===סף חסימה אפקטיבי===
במדינות בהם מונהגת שיטת בחירות יחסית אך עם חלוקה למחוזות בחירה, נוצר מצב של אחוז חסימה אפקטיבי. סף חסימה אפקטיבי הוא סף חסימה אשר איננו מוגדר בחוק אלא נוצר כתוצאה מחלוקה למחוזות, ונוצר כתוצאה ישירה מהגדרת מספר המושבים אשר המחוז יכול לזכות בהם. כך, למרות שבפועל לא מוגדר בחוק סף חסימה, הוא נוצר באופן "מלאכותי" ע"י חלוקת המדינה למחוזות ובעצם משתנה ממחוז למחוז. {{הערה|1=אטמור, 2010}}
לדוגמה, במדינות בהן ישנה חלוקה למחוזות חד נציגיים, כלומר שכל מחוז יכול לזכות במושב אחד בפרלמנט, אחוז החסימה האפקטיבי הוא 37.5%, מכיוון שבפועל רק המפלגה אשר זכתה בכל הקולות תיכנס לפרלמנט, על אף שיטת הבחירות היחסית.
במחוז שלו 5 נציגים סף החסימה האפקטיבי יעמוד על 12.5%, במחוז שך 10 נציגים על 6.8%, ובמחוז של 15 נציגים על 4.7%. {{הערה|1=אטמור, 2010}}
ככלל, מחושב סף החסימה האפקטיבי כך: 75% חלקי מספר המושבים בפרלמנט ועוד אחד. כלומר:
75%/(M+1). {{הערה|1=אטמור, 2010}}
==דוגמאות מהעולם==
==ראו גם==
==לקריאה נוספת==
| 