ויקיפדיה

נבחרת צרפת בכדורגל נשים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
עדכון
אין תקציר עריכה
שורה 11:
|pattern_la2 = _fra11a |pattern_b2 = _fra11a|pattern_ra2 = _fra11a|pattern_sh2 = |pattern_so2 =
leftarm2=FFFFFF|body2=FFFFFF|rightarm2=FFFFFF|shorts2=000080|socks2=FFFFFF|
משחק בינלאומי ראשון = צרפת {{נבחרת|צרפת|דגל|צרפתנשים=כן}} 4 - 0 {{נבחרת|הולנד|דגל|הולנדנשים=כן}} [[נבחרת הולנד בכדורגל נשים|הולנד]]<br/>([[הזברוק]], [[צרפת]]; [[17 באפריל]] [[1971]]) |
הניצחון הכי גדול = צרפת {{נבחרת|צרפת|דגל|צרפתנשים=כן}} 14 - 0 {{דגלנבחרת|אלג'יריה|דגל|נשים=כן}} [[נבחרת אלג'יריה בכדורגל נשים|אלג'יריה]]<br/>([[ססון סבינה]], [[צרפת]]; [[14 במאי]] [[1998]]) |
ההפסד הכי גדול = {{דגלנבחרת|ארצות הברית|דגל|נשים=כן}} [[נבחרת כדורגל הנשים של ארצות הברית|ארצות הברית]] 8 - 0 צרפת {{נבחרת|צרפת|דגל|צרפתנשים=כן}}<br/>([[אינדיאנפוליס]], [[ארצות הברית]]; [[29 באפריל]] [[1996]]) |
הופעות בגביע העולם = 2 |
הופעה ראשונה בגביע העולם = 2003 |
שורה 35:
ב-[[1919]], החליטה התאחדות כדורגל הנשים הצרפתית (ה-FSFSF) על ייסוד אליפות כדורגל בינלאומית ראשונה מסוגה. ב-[[29 באפריל]] [[1920]], הנבחרת הצרפתית בהנהגתה של [[אליס מיליאט]] נסעה ל[[אנגליה]], על מנת לקיים את משחק כדורגל הנשים הבינלאומי הראשון אי פעם. המשחק נערך ב[[פרסטון]] אל מול קהל של 25,000 צופים, והפגיש את הצרפתיות עם קבוצת [[דיק, קר'ס ליידיס]] ששימשה כמעין "נבחרת אנגליה". צרפת ניצחה במשחק 0-2, וסיימה את הטורניר עם שני ניצחונות, [[תיקו#במשחקי ספורט|תיקו]] אחד והפסד אחד. בשנה שאחריה, קיימה נבחרת צרפת מספר משחקים עם קבוצות אנגליות, כשהיריבה העיקרית הייתה דיק, קר'ס ליידיס. המשחקים נערכו בשתי המדינות, והיוו נקודת ציון חדשה ביחסי צרפת-אנגליה.
 
למרות החרם שהטילה [[התאחדות הכדורגל האנגלית]] ב[[דצמבר]] [[1921]] על משחקי הנשים, המשיכה הנבחרת הצרפתית לנסוע לאנגליה למשחקי ידידות עם הקבוצות המקומיות. ב-[[1932]], משחקי הנשים בוטלו גם בצרפת, וליגת הכדורגל שהוקמה ב-1919 על ידי ה-FSFSF, פורקה. המשחק הבינלאומי האחרון שנערך באותה תקופה היה ב-[[3 באפריל]] 1932, בו סיימה הנבחרת הצרפתית בתיקו מול [[נבחרת {{נבחרת|בלגיה בכדורגל |נשים|נבחרת בלגיה]]=כן}}.
 
לקראת סוף [[שנות ה-60]], בעיקר בעיר [[ריימס]], החלו מספר קבוצות מקומיות במאבק להחזרת כדורגל הנשים לתודעה הציבורית. ב-[[1970]], החליטה התאחדות הכדורגל הצרפתית להחזיר את כדורגל הנשים למצב בו היה שרוי ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], וב[[אפריל]] [[1971]], ערכה צרפת את המשחק הבינלאומי הרשמי הראשון שלה. באותה שנה השתתפה צרפת בגביע העולם הלא-רשמי שנערך ב[[מקסיקו]], והמשיכה לשחק בטורנירים הלא-רשמיים עד [[1991]] - השנה בה ייסדה [[פיפ"א]] את טורניר [[גביע העולם בכדורגל נשים|גביע העולם]] הרשמי הראשון.
 
===תחיית הנבחרת===
ב-[[1975]], הוקמה מחדש ליגת הכדורגל לנשים, הפעם בתמיכה של ההתאחדות הצרפתית. [[סטאד ריימס (נשים)|סטאד ריימס]] נחשבה לקבוצה הטובה במדינה במהלך [[שנות ה-70]] ו[[שנות ה-80|ה-80]], ושחקניות הקבוצה היוו את הרוב בנבחרת צרפת. לגביע העולם הלא-רשמי שנערך ב-[[1978]] ב[[הרפובליקה הסינית|טאיוואן]], הוזמנו לסגל הנבחרת כל שחקניות הקבוצה. בשנות ה-80, נכשלה הנבחרת בהעפלה ל[[אליפות אירופה בכדורגל נשים|אליפויות אירופה]] שנערכו ב-[[1984]] וב-[[1987]], בעקבות הפסדים כבר בסיבוב הראשון. במוקדמות [[אליפות אירופה בכדורגל נשים 1989|אליפות אירופה 1989]], הצליחה הנבחרת לעבור את הסיבוב הראשון, אך הפסידה ל[[לנבחרת {{נבחרת |איטליה בכדורגל |נשים|איטליה]]=כן}} ברבע הגמר ולא העפילה לטורניר הגמר שנערך ב[[מערב גרמניה]]. ב-[[1997]], אחרי כמעט עשור של כישלונות וחוסר הגעה לטורניר גדול, החליט מאמן הנבחרת, [[איימה מיגנו]] להתפטר, ובמקומו מונתה שחקנית הנבחרת בעבר, [[אליזבט לוייזל]].
 
בהנהגתה של לוייזל, ובעזרתו של מאמן [[נבחרת צרפת בכדורגל|נבחרת הגברים]] - [[איימה ז'אקה]], עברה נבחרת הנשים למתקן האימונים [[קליירפונטיין]], שם זכו השחקניות למתקני אימון ברמה הגבוהה ביותר. בעקבות המעבר לקליירפונטיין, עוד ועוד נשים החלו לשחק ולהתעניין בכדורגל, והתוצאות לא איחרו לבוא. ב-[[2003]], העפילה הנבחרת בפעם הראשונה בתולדותיה לגביע העולם, אחרי ניצחון כפול על [[נבחרת {{נבחרת|אנגליה בכדורגל |נשים|נבחרת אנגליה]]=כן}} במשחקי המוקדמות. בגביע העולם עצמו, הודחה צרפת כבר בשלב הבתים, כשבמאזנה ניצחון אחד, תיקו אחד והפסד אחד. שנתיים לאחר מכן, העפילה הנבחרת ל[[אליפות אירופה בכדורגל נשים 2005|אליפות אירופה]] שנערכה באנגליה, אך גם שם הודחה בשלב הבתים. ב-[[2007]], התפטרה לוייזל בעקבות חוסר העפלת הנבחרת ל[[גביע העולם בכדורגל נשים 2007|גביע העולם]].
 
===הנבחרת תחת ברונו ביני===
את משרת מאמן הנבחרת תפס שחקן העבר, [[ברונו ביני]]. לפני שהחל לאמן את הנבחרת הבוגרת, אימן ביני את נבחרות הנשים של צרפת לגילאי 16, 18, 19 ו-20. שנתיים לאחר הגעתו, העפילה צרפת ל[[אליפות אירופה בכדורגל נשים 2009|אליפות אירופה]], כשבשלב המוקדמות היא ספגה רק שני שערים. באליפות עצמה, שובצה צרפת ל"בית המוות" ביחד עם אלופת העולם, [[נבחרת {{נבחרת|גרמניה בכדורגל |נשים|גרמניה]]=כן}} וביחד עם ה[[סקנדינביה|סקנדינביות]], [[{{נבחרת |נורבגיה בכדורגל |נשים|נורבגיה]]=כן}} ו[[{{נבחרת |איסלנד בכדורגל |נשים|איסלנד]]=כן}}. למרות התחזיות המוקדמות, העפילה צרפת בפעם הראשונה בתולדותיה לרבע הגמר, שם הפסידה ב[[בעיטת עונשין#דו-קרב בעיטות הכרעה|דו-קרב פנדלים]] ל[[{{נבחרת |הולנד בכדורגל |נשים|הולנד]]=כן}}.
 
משימתו הבאה של ביני הייתה העפלה לגביע העולם 2011 שנערך ב[[גרמניה]]. בבית המוקדמות הראשון כבשה הנבחרת 50 שערים ולא ספגה אפילו שער אחד. בפלייאוף ההעפלה, ניצחה צרפת 2-3 את [[{{נבחרת |איטליה בכדורגל |נשים|איטליה]]=כן}}, והעפילה לגביע העולם בפעם השנייה בתולדותיה. בטורניר עצמו, שובצה צרפת לבית עם גרמניה, [[{{נבחרת |ניגריה בכדורגל |נשים|ניגריה]]=כן}} ו[[{{נבחרת |קנדה בכדורגל |נשים|קנדה]]=כן}}. היא ניצחה את שתי האחרונות, הפסידה לגרמניה, והעפילה לרבע הגמר מהמקום השני בבית. ברבע הגמר ניצחה צרפת את יריבתה הנצחית, אנגליה, אך נעצרה בחצי הגמר על ידי [[{{נבחרת |ארצות הברית בכדורגל |נשים|ארצות הברית]]=כן}}. שלוש משחקניות הנבחרת נבחרו לקבוצה המצטיינת של הטורניר: [[סוניה בומפסטור]], [[לורה ג'ורג']] ו[[לואיזה נסיב]]. בעקבות תוצאותיה הגבוהות בגביע העולם, העפילה הנבחרת אוטומטית לטורניר הכדורגל של [[אולימפיאדת לונדון (2012)|אולימפיאדת לונדון 2012]].
 
==כל [[גביע העולם בכדורגל לנשים|גביעי העולם]]==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נבחרת_צרפת_בכדורגל_נשים"