מערכות המסתור של בר כוכבא – הבדלי גרסאות

ב[[הגליל|גליל]] נסקרו מערכות מסתור הדומות לאלו שב[[שפלת יהודה]], אולם רוב הממצא הארכאולוגי המועט מן המערות, מתוארך לזמן שבין המרידות{{הערה|1=שחר יובל וטפר יגאל, 'המסתורים התת-קרקעיים בגליל', בתוך קלונר עמוס וטפר יגאל (עורכים), מערכות-המסתור בשפלת יהודה, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987. עמ' 279-317.}}. בעקבות פלויוס יוספוס המזכיר בספרו מחילות ומנהרות בקשר למרד הגדול, הניח גדעון פרסטר כי יש לתארך את מערכות המסתור לתקופת המרד הגדול{{הערה|1=גדעון פרסטר, "מערכות המסתור מימי בר כוכבא?", קתדרה 28, 1983, עמ' 155-157. }}.כתוצאה מכך שאין ולו מטבע אחד מזמן מרד בר כוכבא במערכות המסתור בגליל, הניח [[מוטי אביעם]] כי מערכות המסתור בגליל שייכות לתקופה שבין שתי המרידות{{הערה|1=אביעם מרדכי, 'תרומתן של מערכות המסתור בגליל לחקר מערכות המסתור', נקרות צורים 7 (תשמ"ג), עמ' 67-73.}}. לעומתם [[יובל שחר]] רואה במערכות המסתור בגליל חלק מההכנות למרד בר כוכבא. לדעתו, מערכות המסתור ב[[הגליל|גליל]] לא שייכות לתקופת [[המרד הגדול]], מכיוון שבעוד שבזמן המרד הגדול בוצרו היישובים ההרריים בלבד, מערכות המסתור נחצבו בגליל ביישובים רבים, כולל אלו שבבקעות. לדעתו הנתונים הטיפולוגיים וצורת החציבה מצביעה כי יהודי הגליל התכוננו לקראת מלחמת בר כוכבא. וכי שיתוף הפעולה של היהודים בגליל ניכר גם בחציבה עצמה וגם בשמירה על החשאיות המוחלטת שהסתירה את מערכות המסתור מהרומאים. התקוממות בגליל בתחילת [[מרד בר כוכבא]] ריתקה כוחות לאזור זה, אולם הידוק השליטה הצבאית בגליל כנראה מנע את התפשטות שלטון בר כוכבא לאזור זה{{הערה|1=Yuval Shahar, 'The Underground Hideouts in Galilee and Their Historical Meaning', in 'Bar Kokhba reconsidered', Peter Schfer (editor), Tibingen: Mohr: 2003 ; וגם: שחר יובל, 'מערכות המסתור בגליל – הממצא, פרישתו הגיאוגראפית ומשמעותו ההיסטורית', בתוך: ח´ אשל וב´ זיסו (עורכים), חידושים בחקר מרד בר כוכבא, רמת גן, 2001.}}.▼