מרגלית הר-שפי – הבדלי גרסאות

'''מרגלית הר-שפי''' (נולדה ב-[[1975]]), נמנתה עם מכריו של [[יגאל עמיר]], לפני [[רצח יצחק רבין|שרצח את יצחק רבין]], והורשעה לאחר הרצח ב[[אי מניעת פשע]], בנימוק שידעה אודות כוונותיו של הרוצח ולא דיווחה עליהן ל[[משטרה]]. מאסרה קוצר לאחר שריצתה שני שליש מגזר הדין ב[[חנינה]] מטעם [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], לאחר שראששהתייעץ עם ראשי ה[[שב"כ]] בתקופתלשעבר חקירתה[[כרמי אמרגילון]] לוו[[עמי שידועאיילון]] לושאמרו מודיעיניתלו שהר-שפישהיא לא ידעההייתה עלאשמה. כוונת הרוצח.

בשנת [[2001]], יותר מחמש שנים לאחר רצח רבין, החלה הר-שפי לרצות את מאסרה. בפועל, ימי שהותה בכלא היו מחצית מתשעת חודשי המאסר שנגזרו עליה, וביחד עם ימי מעצרה (כולל הקדמה מינהלית סטנדרטית של השיחרור מטעם הנהלת הכלא) - הם עלו לשני שלישים בדיוק מתקופה זו. לאחר שוועדת השחרורים של [[שירות בתי הסוהר]] סירבה לנכות את השליש הנותר ממאסרה של הר-שפי‏‏{{הערה|1=‏יואב יצחק, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-1742-00.html?tag=23-55-49 קטעים נבחרים מהחלטת ועדת השחרורים - שדחתה בקשת הר-שפי לשחרור מוקדם], באתר "מחלקה ראשונה", 25.6.2001‏}} (בנימוק שעל אף "התנהגותה המופתית" בכלא ועל אף הבעת הצער מצידה על "הטעות בראיית המציאות" כלשונה - היא מכל-מקום נמנעה מלהביע מפורשות "חרטה על מעשיה", בהמשיכה לכפור בפסק הדין המרשיע שיוחס לה על ידי רוב השופטים), [[חנינה|חנן]] אותה [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] [[משה קצב]] - בנכותו שליש מתקופת מאסרה‏‏{{הערה|1=‏[http://news.walla.co.il/?w=//90014 הנשיא קצב: הר שפי אשמה. היא נענשה וראויה להקלה בעונש], באתר וואלה!, 18.7.2001‏}}, בין השאר לאור המלצתם של ראשי השב"כ לשעבר האחראים לחקירתה, [[עמי אילון]] ו[[כרמיוכרמי גילון]], שאף הצהירו בריש גלישאמרו כי הר-שפי לא ידעה מראש על תוכנית הרצח.

בעקבות דבריודבריהם של איילון,גילון ושל דברים שכתב קודמו בתפקיד, [[כרמי גילון]]איילון, מתח הרב [[יעקב מדן]] ביקורת חריפה על פסק הדין בעניינה וכתב כי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מרגלית נכנסה לכלא כאחת הפושעות. [[אבישי רביב]] לא הואשם כלל בהסתה לרצח, ואף בחטא שהואשם בו, אינו נשפט בשל דחיות ללא סוף. מרגלית תשב בכלא ואילו אבישי יתהלך חופשי. בדרך זו שפטו אנשים בסדום. כל משפטי סדום מוצו בצעקתה של נערה אחת. בשל צעקתה של נערה שפוטה זו ירד הקב"ה לשפוט את סדום. הוא שפט בה לא רק את השופטים. הוא שפט בה גם את השותקים, שלא מחו על העוולה ‏‏‏‏הרב מדן אף יצא בקריאה לערוך להר-שפי משפט חוזר, שישיב לה את שמה הטוב‏‏{{הערה|1=‏יעקב מדן, [http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/108 הטיית גזר דינה של מרגלית הר-שפי זועק לשמים], באתר "ערוץ 7", {{כ}}17.6.2001‏}}; ‏{{nrg|יעקב מדן|מורשת הר-שפי|809/177|10.11.2008|}}‏}}. הרב מדן רואה במשפט הר-שפי סמל לשסע שנפער בין השמאל הציוני לציבור ה[[דתיים לאומיים|דתי-לאומי]]: {{ציטוטון|אצל רבים מבני הציונות הדתית קיימת מאז הרצח תחושה, שביום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל בקשת האמת והצדק והתיקון בטלה בששים אצל בקשת השנאה והרדיפה לשמה. המקרה שלפנינו הוא מבחן נכון לשאלת אמיתותה של תחושה זו.}} פנייתו של הרב מדן בעניין זה ל{{ה|יועץ המשפטי לממשלה}}, [[מני מזוז]], נדחתה.‏‏{{הערה|1=‏{{הארץ|נדב שרגאי|פנייה למזוז: לבטל הרשעתה של מרגלית הר שפי|1027594|8.10.2008‏}}}}. פנייה נוספת נעשתה באוקטובר 2010 על ידי קבוצת ח"כים ואישי ציבור מ[[הציונות הדתית]] שקראו ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בהליך משפטי שיוביל למחיקת הרשעתה של הר-שפי{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני ואביעד גליקמן|15 שנה לרצח: ח"כים ורבנים בעד זיכוי הר-שפי|3969799|15 באוקטובר 2010|}},}} ונדחתה אף היא על ידי פרקליט המדינה, תוך שהוא מציין כי עדיין פתוחה בפני הר-שפי עצמה הדרך לבקש משפט חוזר{{הערה|1=לדור: [http://tlv100.walla.co.il/?w=/1/1744897 הר-שפי מוזמנת לערער בעצמה על ההרשעה], באתר וואלה, {{כ}}18.10.2010}}.

* ברוך קרא, '''הארץ''', 22.7.01, עמוד 3, ראיון עם [[עמי איילון]].

*[[כרמי גילון]], '''שב"כ בין הקרעים''' תל אביב 2000, (הוצאת משכל), עמוד 261.