דיור ציבורי בישראל – הבדלי גרסאות

|-

|'''דירה משלי'''||2008-2010||90% באזורי עדיפות, 82.5% בשאר הארץ|| דיירים בעלי ותק של 5 שנים לפחות||

|}

מתוך הדירות שלא נמכרו במבצעים אלו כ-2,160 נמכרו בשוק החופשי, באותן שנים נוספו רק 1,000 דירות לזכאי דיור ציבורי ו-4,000 דירות לעולים חדשים כך שלאחר מבצעי המכר ב-2011 נותרו 75,500 דירות ציבוריות. נתונים אלו משקפים ירידה של 30% במלאי הזמין לזכאי הדיור הציבורי{{הערה|שם=כנסת}}. בשל המחסור בדירות הופסקה מכירת דירות ציבוריות מינואר 2011{{הערה|שם=שלומית|1=שלומית צור, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/341/250.html?hp=16&cat=1901&loc=19 מחלוקת בין האוצר והשיכון מעכבת דיור לאלפי חסרי בית], אתר nrg, פברואר 2012}}. בשנת 2012, על פי נתוני מבקר המדינה, נותרו 63,000 דירות ו 2,000 דירות נוספות אינן מאוכלסות אלא הופנו לשימושים אחרים כדוגמת מוסדות ציבור{{הערה|הכנסת התשע עשרה, שמואל גולן, משנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, פרוטוקול מס' 5 מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה יום שלישי, כ"ז באייר התשע"ג (07 במאי 2013)}}. בספטמבר 2013 הודיע שר השיכון [[אורי אריאל]] כי דירות ציבוריות יוקצו ל"גרעינים משימתיים ותורניים" בפריפריה{{הערה|[http://www.news1.co.il/Archive/001-D-336610-00.html תודה מהמדינה: גרעינים יקבלו דירות ציבוריות]}}.