פס ייצור – הבדלי גרסאות

{{ש}}בתחילת תקופת התעשייה, פס הייצור רץ בצורה חלקה, אך כאשר התחרות גברה, העובדים נאלצו לעבוד מהר יותר ולמשך יותר שעות, ובכך הגבירו את קצב תקריות הפציעה בעבודה. רבים מהעובדים לא אהבו את פס הייצור, שכן רובם לא חשו את שביעות הרצון מראיית המוצר הסופי, וכן הם היו מתוסכלים מתנאי העבודה המעייפים והלא-בטוחים. בגלל שהעובדים נאלצו לעמוד באותו המקום במשך זמן רב לחזור על אותה פעולה מאות פעמים ביום, הם סבלו לימים ממה שנקרא כיום '''פציעת מתח חוזרת'''.

 

למרות שויטני היה הראשון להשתמש בפס הייצור בתקופת [[המהפכה התעשייתית]], רעיון השימוש בחלקים ניתנים להחלפה לא היה חדש, אך השימוש בו היה מועט.

 

[[הנרי פורד]] התקין את פס הייצור הנע הראשון שהשתמש ב[[מסוע|סרט נע]] ביום ה-[[1 בדצמבר]] [[1913]], כאחד ממספר חידושים המיועדים לחסוך בהוצאות ולאפשר [[ייצור המוני]]. הרעיון היה שכלול והתאמה של שיטה אשר שימשה לעיבוד [[בשר]] ב[[שיקגו]], [[אילינוי]]. בדרך זו, בהבאת החלקים אל העובדים, נחסך זמן רב. שיטות הייצור של פורד התבססו על שני רעיונות עיקריים, הראשון פס הייצור והשני אחידות המוצר.

 

 

==ראו גם==