היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות – הבדלי גרסאות

היחידה אינה אחראית ישירות על ביטחונם של כל האישים המאובטחים אלא על ביטחונם של אישים מסוימים בלבד (המוחשביםהנחשבים כ-ל"סמלי מדינה"): למשל, מבין ה[[שר]]ים, רק [[שר הביטחון|שרי הביטחון]], [[שר החוץ|החוץ]] ו[[ראש הממשלה]] מקבלים אבטחה של היחידה לאבטחת אישים וכן [[נשיא המדינה]], [[נשיא בית המשפט העליון]], [[יו"ר הכנסת]] ו[[ראש האופוזיציה]]. עם זאת, גם לאישים שהיחידה אינה מאבטחת בעצמה, היא אחראית לדאוג לאבטחה.

מאבטחי השב"כ{{הערה|1=יונתן מרוז, [http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=472&ArticleID=1838&SearchParam=%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%9D המאבטחים הסמויים בשחקים], אתר "ישראל דיפנס", {{כ}} 10.02.2012.}}, ובכלל זה מאבטחי היחידה לאבטחת אישים ומשלחות, [[אימון|מאומנים]] רבות במתקני השב"כ ועוברים קורס [[לוחם]] מקיף ומקצועי הכולל בין היתר אמוני [[ירי]] ותרגולות [[לוחמה בטרור]]{{הערה|1=[[יועז הנדל]] ויעקב כץ, "'''ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים'''", [[כנרת זמורה-ביתן]], [[2011]], עמודים 148-149.}}, אימוני [[כושר גופני]], אימוני [[קרב מגע]] וקורס [[חובש]]ים. מאבטחי אישים מאומנים יותר משנה וחצי לפני שהם מצטרפים לפעילות האבטחה השוטפת{{הערה|1=[[{{הארץ|עמוס הראל]], [http://www.haaretz.co.il/misc/1.807381 |התרחיש שהתממש: מאבטח מול מחבל בקהל],|1.807381|5 [[הארץ]],ביולי {{כ2002}} 05/07/2002.}}.

היחידה לאבטחת אישים הוקמה בשנת [[1958]] תחת השם '''יחידת הליווי של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]'''. בעקבות [[פרשת הרימון בכנסת|אירוע שבו הושלך רימון יד בכנסת]] באוקטובר [[1957]], ונפצעו ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] והשרים [[משה חיים שפירא]] ו[[גולדה מאיר]] ‏‏{{הערה|1=‏[http://www.shabak.gov.il/showlistitem.aspx?listid=list11&itemid=3 השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים 1958]‏ באתר שירות הביטחון הכללי}}. את אנשיה אימן בתחילה [[דוד בקרמן]] (דייב), איש [[חיל הנחתים האמריקני]] בעברושבעברו שהתמחה ב[[לוחמה זעירה]] ו[[קליעה]] ב[[אקדח]]{{הערה|1=[[אפי מלצר]] וחיים בן עמי, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=231615&highlight=%E1%F7%F8%EE%EF#post1507732 דייב בקרמן - "הצלף מטקסס], [[מבט מל"מ]], גיליון 36, {{כ}} [[מרץ]] [[2004]], עמוד 37, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}. בשנת [[1968]], בעקבות [[חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה]]{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מרגלים לא מושלמים'''", הוצאת מעריב, [[1990]], עמוד 162.}}, נתבקש בקרמן להצטרף ל[[שירות הביטחון הכללי‎]] כמדריך [[קליעה|ירי]] ב[[אקדח]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/memorial/names/pages/%D7%93%D7%99%D7%99%D7%91%20%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%9F.aspx דייב בקרמן ז"ל], דף זיכרון מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}. בקרמן אימן את מאבטחי השירות בירי באקדח ובתרגולות לוחמה בטרור{{הערה|שם=ירושלמי|{{nrg|שלום ירושלמי|הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום|255/490|2 ביולי 2011||1|2}}, "'בשב"כ הקימו יחידה מיוחדת לחבר'ה קרביים מבחוץ', משחזר [[מרדכי רחמים|רחמים]]. 'הביאו את דייב בקרמן ששירת במרינס האמריקאי. הוא לימד אותנו לירות באקדחים, קרבות מגע, וכל מה שצריך'."}}. באותה עת כונו אנשי היחידה "'''הגורילות'''". בשנת [[1972]] מיסד וכונן בקרמן את תחום הדרכת והכשרת המאבטחים{{הערה|1=[[דרור מורה]], "'''שומרי הסף'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], תל אביב, [[2014]], עמודים 124-127.}}. בקרמן אף רצה כי משימת חילוץ בני ערובה ממטוסים תוטל על מאבטחי השב"כ, אולם ה[[קצח"ר]] [[עמנואל שקד]], אשר היה מופקד על תחום המבצעים המיוחדים והלוחמה בטרור, התנגד. לבסוף כפשרה הוחלט שהמאבטחים יצורפו לכוח צה"ל במקרים אלו, כלוחמים בכוח הפורץ{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|מי נותן את ההוראה|1.1681515|8 באפריל 2012}}.}}. בין היתר פעלו חניכיו בסיכול [[תקיפת מטוס אל על בציריך|מתקפת הטרור]] ב-[[18 בפברואר]] [[1969]] כנגד ל[[מטוס]] [[אל על]], שהתכונן להמראה ב[[נמל התעופה הבינלאומי ציריך קלוטן]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Zurich1969.aspx תקיפת מטוס אל-על בציריך ([[1969]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}} ו[[חטיפת מטוס סבנה|פעולת החילוץ של מטוס סבנה]]. ב- [[27 בדצמבר]] [[1985]] [[הפיגועים בנמלי התעופה של וינה ורומא|תקפו מחבלים]] פלסטינים את דלפקי חברת אל-על בנמלי התעופה ב[[וינה|ווינה]] וב[[רומא]]. מאבטחי השירות ברומא לחמו במחבלים הרגו שלושה מהם ופצעו אחד באורח קשה ועצרו אותו. בווינה ערכו [[שוטר|שוטרים]] [[אוסטרים]] ומאבטחי השירות מרדף רכוב אחר המחבלים הנמלטים הרגו אחד מהם ועצרו את השניים הנוספים{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Roma1985.aspx פיגוע כפול בשדות התעופה בווינה וברומא (27 דצמבר [[1985]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}.

[[רצח רבין]] נחשב ככישלון חרוץ של היחידה לאבטחת אישים. המסקנות המקצועיות בתחום האבטחה מחקירת הרצח מופקות עד היום, גם [[תאוריות הקשר על רצח רבין|תאוריית הקשר]] הגורסת שמאבטחיו של רבין כביכול ירו בו, היותההיוותה פגיעה מוראלית ביחידה.{{מקור}}

כחלק מהמסקנות בעקבות הרצח, הפכה אבטחת האישים להדוקה וקפדנית במידה ניכרת{{הערה|1={{nrg|עמרי אסנהיים וחן קוטס-בר|התקדם בחיים|005/513|11 בנובמבר 2005||1|1}}.}}. השתתפותו של אדם מאובטח ב[[כנס]] מלווה בבדיקות קפדניות של כל הנכנסים לאולם הכנס.

* {{nrg|עמרי אסנהיים|קרמבו האמיתי|880/957|11.03.2005||1|}}.