דואר אלקטרוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן "יובל ורועי המלכים קטגוריה:שירותי אינטרנט * קטגוריה:שיטות תקשו..."
מ שוחזר מעריכות של 79.176.4.38 (שיחה) לעריכה האחרונה של DoronWp
שורה 1:
'''דואר אלקטרוני''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''דוֹאֶ"ל''', באנגלית: '''E-mail''' או '''Email'''; '''אִי-מֵייל''') הוא אמצעי תקשורת אלקטרוני המאפשר העברת הודעות מ[[מחשב]] למחשב דרך רשת [[שרת]]ים. ניתן לשלוח הודעת דואר אלקטרוני בפורמט טקסט פשוט או [[HTML]] וניתן לצרף להודעת דואר אלקטרוני גם [[קובץ|קבצים]]. ניתן לשלוח הודעת דואר אלקטרוני ליותר מנמען אחד במקביל. ההודעה עוברת ברשת דרך מספר שרתים עד לשרת שמאחסן את תיבת הדואר של הנמען, ושם היא מחכה לנמען עד שזה ניגש לתיבת הדואר שלו.
יובל ורועי המלכים
[[תמונה:At sign.svg|שמאל|ממוזער|150px|סימן ה[[כרוכית]] (שטרודל) המאפיין כתובות דואר אלקטרוני]]
 
==היסטוריה==
כבר בשנות ה-60 היו מערכות שאפשרו למשתמשים שונים במחשב אחד לשלוח הודעות זה לזה על ידי כתיבת טקסט ההודעה לקובץ של מקבל ההודעה המיועד לצורך זה, הטכניקה הנפוצה ליישום זה נקראה [[SNDMSG]]. מקובל לראות את התחלת ההיסטוריה של הדואר האלקטרוני ב-[[1971]], כאשר [[ריי טומלינסון]] (Ray Tomlinson) הרחיב יכולת זאת למספר מחשבים המחוברים ברשת. כדי שהמחשב השולח יוכל לנתב את ההודעה למשתמש הנכון של המחשב הנכון הוא צרף את שם המשתמש ושם המחשב בעזרת התו "[[@]]" (הקרוי ב[[סלנג]] "[[שטרודל]]", ב[[עברית]] תקינה "[[כרוכית (פיסוק)|כרוכית]]" ובאנגלית "At") וכך נולדה כתובת הדואר האלקטרוני.
 
מאז התפתח הנושא, והרשת גדלה. נקבעו כללים ופרוטוקולים להעברת הדואר האלקטרוני ברחבי רשת האינטרנט המסועפת ([[SMTP]]), לצורת ניסוח אחידה של כותרות הודעת הדואר האלקטרוני ([http://faqs.org/rfcs/rfc822.html RFC 822]), ולקידוד קבצים לתוך הודעת דואר אלקטרוני ([[MIME]] - Multipurpose Internet Mail Extensions) המאפשר העברת קבצים מצורפים לטקסט של הדואר האלקטרוני, וגם העברת טקסט בשפות שונות (במקור התקנים אפשרו רק שימוש באותיות אנגליות).
[[תמונה:How e-mail works.png|ממוזער|שמאל|200px|תרשים המציג את רצף האירועים הטיפוסי אשר מתרחש כאשר כותבים/שולחים/מקבלים דואר אלקטרוני]]
 
בישראל הופיע הדואר האלקטרוני לראשונה בשנת [[1980]] כאשר יוסף רגב, בעזרתה של סימה וינדזברג, בנה מערכת דואר אלקטרוני ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]. המערכת שימשה רק את אנשי האוניברסיטה. בשנת [[1983]] חיברה חברת [[יבמ]] את רשת [[מחב"א]], רשת האוניברסיטאות, בקו אל רשת [[BITNET]] שפעלה אז ב[[ארצות הברית]]. דבר זה גרם לכך שבכל האוניברסיטאות הוקמו מערכות דואר אלקטרוני וחברי סגל רבים התחברו אליהן.
 
== מבנה ותפקיד כתובת הדואר האלקטרוני ==
כתובת דואר אלקטרוני היא למעשה הוראה לשרת דואר. כתובת כזאת מורכבת משני חלקים מופרדים בסימן "@": מימין [[שם תחום|שם מתחם]] (domain) המשמש אך ורק לזיהוי המחשב (השרת) המטפל בקבלת דואר אלקטרוני עבור כל הכתובות באותו שם מתחם, ומשמאל מחרוזת המשמשת להודיע לאותו שרת מה יעשה כאשר הוא מתבקש לקבל דואר המכותב לאותה כתובת (ה"חלק המקומי" - localpart). בדרך כלל החלק המקומי יתפרש כשם משתמש שיש להעביר את תוכן ההודעה לתיבת הדואר שלו. לעתים הכתובת המקומית תתפרש אחרת: למשל כהוראה לתייק את ההודעה בתיקיה מסוימת, או למשל כהוראה לשרת לחסום את המחשב שניסה לשלוח את ההודעה לכתובת "אסורה". כמה וכמה כלים להגנה על תיבות דואר אלקטרוני ועל שרתי דואר אלקטרוני מתבססים על שימוש מתוחכם בכתובות הדואר.
 
עבור רוב משתמשי הדואר האלקטרוני הפרטיים-ביתיים, שם המתחם הוא שם מתחם ששייך לספק השירות שנותן את שירות הדואר, והחלק המקומי הוא כינוי המשתמש הרשום אצל הספק. עבור רוב המשתמשים הארגוניים-עסקיים, שם המתחם הוא שם מתחם הארגוני-עסקי, והחלק המקומי הוא כינויו של אותו משתמש בארגון או עסק (שעשוי להחזיק שרת דואר משלו, או להישען על שרת דואר של ספק האינטרנט תוך רכישת "אירוח" (hosting) של שם המתחם הארגוני-עסקי אצל הספק). הדואר נשלח לשרת של ספק השירות, ועל בסיס המידע (כתובת השולח וכתובת המקבל) השרת מסרב לפעמים לקבל את ההודעה (למשל כי הכתובת אינה מוכרת לו, או מסיבות טכניות כגון תיבת דואר מלאה או המחשב שמנסה לשלוח נמצא ברשימה שחורה) ובדרך כלל מקבל את ההודעה ולפי ה"חלק המקומי" של כתובת הדואר האלקטרוני מנתב אותה הלאה: לתיבת הדואר של הנמען או לכתובת דואר אלקטרוני אחרת שהנמען בקש להפנות אליה את הדואר שלו.
 
==פרוטוקולים==
 
למרות שצורות רבות של העברת טקסט ממחשב למחשב יכולות להיחשב "דואר אלקטרוני", מקובל לקרוא בשם זה רק לאותן הודעות הנכתבות ומועברות בהתאם לכמה תקנים מקובלים (פחות או יותר). התקן המקובל למשלוח דואר אלקטרוני הוא פרוטוקול [[SMTP]] (ר"ת של Simple Mail Transfer Protocol). זה הפרוטוקול בו משתמשת תוכנת דואר אלקטרוני להעברת הדואר לשרת שישלח אותו לנמען/נמענים. תקן זה מסוגל להעביר הודעות טקסט אנגלי בלבד, מכל סוג שהוא. אבל הודעות הדואר המועברות כתובות תמיד לפי תקן נוסף ([http://faqs.org/rfcs/rfc822.html RFC 822] שהוחלף על ידי [http://faqs.org/rfcs/rfc2822.html RFC 2822]) המפריד את הודעת הדואר האלקטרוני לשני חלקים: כותרת (header) וגוף (body), כאשר הכותרת חייבת להכתב בצורה המוגדרת במדויק בתקן כדי לאפשר עבוד של תוכן הכותרת על ידי המחשב המקבל. הכותרת מכילה פרטים כגון שמות וכתובות השולח והמקבל, נושא ההודעה, פרטים על הדרך שעברה ההודעה בין השולח ובמקבל, ועוד. כך יכולה תוכנת הדואר האלקטרוני של מקבל ההודעה להפריד פרטים אלה מגוף ההודעה ולהציגם בנפרד. כדי לאפשר העברת הודעות הכתובות באותיות שאינן כלולות ב[[אלפבית|אלף בית]] ה[[אנגלית|אנגלי]], נוצר תקן [[MIME]], שמאפשר לקדד מידע לתוך הודעת דואר אלקטרוני הכתובה באותיות אנגליות בלבד. שימוש נכון בתקן זה מאפשר משלוח דואר ב[[עברית]] או [[ערבית]], למשל, וגם מאפשר צרוף קבצים כלשהם להודעת דואר אלקטרוני (attachment, או בעברית: צרופה). המידע מקודד באותיות אנגליות בלבד, יחד עם מידע על אופן הקידוד ומהות המידע המקודד, ו[[תוכנה|תוכנת]] הדואר האלקטרוני של המקבל משתמשת במידע זה כדי לשחזר את המידע המקודד במחשב הנמען, לקרוא את הטקסט בשפת המקור שבו הוא נכתב, או לשמור את הקבצים במחשב.
 
כאשר המחשב האישי הפך לנפוץ והגישה ממחשבים אישיים לרשת נעשתה בעיקר באמצעות מודם וקו חיוג, לא התאפשר למחשבים בהם השתמשו חלק ניכר מהאנשים לקבל דואר אלקטרוני ישירות, מאחר שלשם כך על המחשב להיות מחובר כמעט כל הזמן לרשת, ולהמתין לקבלת דואר אלקטרוני. הפתרון היה לשמור את הדואר האלקטרוני עבור המשתמש על שרת - מחשב המחובר באופן קבוע לרשת, ולאפשר למשתמש להתחבר מדי פעם לשרת ולבקש העברת הדואר האלקטרוני למחשבו האישי. לשם כך נוצרו שני תקנים: פרוטוקול [[POP]] ר"ת של (Post Office Protocol) שהוא פרוטוקול פשוט המאפשר העתקת הדואר מהשרת ומחיקתו מהשרת (הגרסה הנוכחית היא [[POP3]]), ופרוטוקול [[IMAP]] ר"ת של (Internet Message Access Protocol) המאפשר סינכרון הדואר האלקטרוני בין השרת והמחשב האישי, כך שבשניהם יהיה עותק של כל הודעה. דרך נוספת המקובלת היום לקריאת דואר אלקטרוני היא [[דואר מבוסס רשת]] (WebMail): קריאת הדואר האלקטרוני בדפדפן אינטרנט באמצעות תוכנת דואר אלקטרוני המותקנת על שרת ומשמשת ממשק המציג את הודעות הדואר האלקטרוני בדף אינטרנט בדפדפן, כגון [[Outlook.com]]
 
==דואר זבל==
{{הפניה לערך מורחב|דואר זבל}}
אחת הבעיות בדואר אלקטרוני היא [[דואר זבל]], סוג של [[פרסום מקוון]], הגורם לעומס על שרתים ומטריד אנשים רבים. הדואר האלקטרוני מאפשר הפצת הודעות למספר רב של נמענים בחינם, ובשל כך רבים ראו בו פוטנציאל פרסומי. עם הזמן הפרסום דרך הדואר האלקטרוני גבר והחל לגרום לעגמת נפש רבה למשתמשים.
 
תולעי דואר אלקטרוני (E-Mail Worms) הן סוג של [[וירוס מחשב]] המשתמש בתשתית הדואר האלקטרוני להפצה עצמית ולהתרבות. כיום, רוב התולעים משתמשות בפגמים שבלקוח הדואר "[[Outlook Express]]" מבית [[מיקרוסופט]]{{מקור}}.
 
בעקבות תפוצתם הרבה של דואר הזבל והתולעים, פותחו [[תוכנה|תוכנות]] שמטרתן לסנן את הדואר לפני שהוא מגיע למשתמש הקצה. יעילותן של התוכנות משתנה בין תוכנה לתוכנה, והן אינן מספקות הגנה מלאה: לעתים הן מסננות הודעות "כשרות" ולא מסננות כאלו המזיקות.
 
עם התרחבות התופעה נחקקו חוקים על מנת לצמצמה. ב[[ארצות הברית]] נחקק חוק המנסה לצמצם פגיעות אלה למינימום; ב[[ישראל]] נוצרו כמה פסיקות [[משפטים|משפטיות]] בעניין, והחל מ-[[27 במאי]] [[2008]] נאסר משלוח דואר זבל.‏‏{{הערה|1=‏http://www.smser.co.il/ViewPage.asp?contentkey=2226‏}}
 
==תוכנות ניהול דואר אלקטרוני==
ישנן מאות תוכנות דואר אלקטרוני המסוגלות לספק ממשק קריאה, כתיבה, שליחה, קבלה ושמירת ממסרי דואר אלקטרוני. ההבדל בין יעדי התכונות העיקרי הוא מטרת השימוש: השוק הפרטי או השוק העסקי-מסחרי.
תוכנות הדואר הנפוצות כיום הן:
<div style="direction: ltr;">
* Microsoft Office Outlook client
* Microsoft Outlook Express
* Opera
* Apple Mail Application
* Web Client – Gmail.com, Hotmail.com, Yahoo.com
* Eudora
* Thunderbird
* Lotus Notes
* [[Postfix]]
</div>
המכנה המשותף בין תוכנות אלה הוא התאימות שלהם לפרוטוקולים (התקנים) שנכתבו להתקשרות דואר אלקטרוני (SMTP, POP3..), היציבות של הקוד בהם הם נכתבו ובכך מספקים ממשק אמין לחברות ומשתמשים לעבודה והאמינות שלהם כתוכנה שנכתבה על בסיס קוד יציב (no bugs) ואמין אשר ישמור את דברי הדואר ללא פגם.
 
השוני והבידול של תוכנות אלה אחת מהשנייה הוא הכלים המוספים, מעבר לתאימות לפרוטוקול, אשר תוכנות אלא מספקות על מנת להרחיב את השימוש בתוכנות אלו. יישומים מוספים אלו יכולים להיות: מאגר מידע אנשי קשר (Contact list), יומן פגישות (Calendar), קריאת News Groups (NNTP), גיבוי ושחזור המידע לקובץ חיצוני (Import & Export), יומן מעקב פעילות (Journal), פתיחת תיקיות פרטיות וציבוריות (Public & Private Folders), חיבור ליישומים אחרים במחשב או באינטרנט כגון מנועי חיפוש ומוצרים צד שלישי.
 
==נמענים==
תוכנות למשלוח דואר אלקטרוני מבחינות בין שלושה סוגים של נמענים:
* נמענים ראשיים: נמענים שהמכתב מיועד לטיפולם.
* נמענים לידיעה (cc): נמענים שהמכתב מועבר לידיעתם, אך אינו מחייב תגובה שלהם.
* נמענים סמויים (bcc): נמענים שהמכתב מועבר לידיעתם בצורה סמויה, כלומר מבלי שנמען אחר כלשהו ידע על כך (להבדיל משני סוגי הנמענים הקודמים, שכתובת הדואר האלקטרוני שלהם מוצגת לכל הנמענים של המכתב).
 
כפתור "השב" שבתוכנת הדואר האלקטרוני ישלח את התשובה רק לשולח המכתב. כפתור "השב לכל" ישלח את התשובה לשולח המכתב, לנמענים הראשיים ולנמענים לידיעה (אך לא לנמענים הסמויים).
 
==סנכרון הדוא"ל עם הטלפון הנייד==
כיום, ניתן לסנכרן את הדוא"ל עם [[טלפון חכם]]. מדובר בפעולה בה נעשית התאמה בין מספר מקורות שונים, כך שבסיום הפעולה, כל המקורות יהיו זהים. הפעולה מתאפשרת באמצעות ממשק פשוט הקיים ברוב הטלפונים הניידים החכמים.
 
סנכרון הדוא"ל עם הטלפון הנייד הינו פונקציה המאפשרת חיבור דרך תקשורת הנתונים אל שרת הדואר האלקטרוני (לאחר ההגדרה של חשבון הדואר של המשתמש), וקבלה או שליחה של דואר אלקטרוני באופן מתוזמן או ידני. בחלק מהטלפונים הסלולריים החכמים קיימת תמיכה בצרוף וקבלת קבצים בדואר האלקטרוני. דוא"ל בדחיפה (Push) הינה פונקציה מתקדמת יותר, הקיימת בעיקר בניידים חכמים עסקיים. פונקציה זו מאפשרת קבלה של דואר למכשיר בזמן אמת וסנכרונו באופן אוטומטי עם השרת. באופן זה, מגיע הדוא"ל ישירות לטלפון הנייד והמשתמש מקבל התראה מידית על כל דבר דואר שנכנס לתיבת הדואר האלקטרוני. בטלפונים חכמים בהם אף אחד מהממשקים אינו קיים, ניתן להוריד אפליקציה שתפקידה לסנכרן את הדוא"ל עם הטלפון הנייד. לרוב האתרים בהם קיימת האופציה של דוא"ל ישנה אפליקציה התומכת בקבלת ושליחת הדואר (למשל, אפליקציה לדואר "[[וואלה!]]", "[[ג'ימייל]]" וכדומה).
 
ניתן להגדיר מספר סוגי חיבורים למכשיר הנייד בהתאם ליכולותיו ולמערכת ההפעלה שלו. החיבורים הרווחים הינם הExchange, POP3 ו-Imap4.
 
חיבור Exchange ActiveSync: חיבור זה מיועד לסנכרון דואר אלקטרוני, לוח שנה, אנשי קשר ומשימות, וכן להודעות דואר קולי. אם הוגדר חיבור Exchange ActiveSync, הטלפון הנייד יישאר מעודכן מול תיבת הדוא"ל באמצעות תהליך הסנכרון. חיבור מסוג זה מוגדר בעיקר כחיבור ארגוני, והוא רווח בקרב חשבונות דוא"לים של חברות שונות ועובדי החברה. בחיבור זה, רווחת אופציית ה"דואר אלקטרוני בדחיפה" (push).
 
חיבור POP3 או IMAP4: חיבורי POP3 ו- IMAP4 מתוכננים לשלוח ולקבל הודעות דואר אלקטרוני. אם הוגדר חיבור מסוג זה, הטלפון הנייד ישלח ויקבל הודעות דואר אלקטרוני בתזמון שייבחר על ידי המשתמש.
 
בנוסף, כיום קיימת פונקציה המאפשרת לשלוח אימייל דרך המחשב לטלפון הנייד בצורת הודעת אס-אמ-אס.
 
==ראו גם==
* [[מונחים ברשת מחשבים]]
* [[נטיקה]]
* [[טלגרפיה]]
* [[דואר זבל אלקטרוני]]
* [[אנטי-ספאם]]
* [[דיוור אלקטרוני]]
* [[דף נחיתה]]
* [[רשימת תפוצה]]
 
==קישורים חיצוניים==
* {{אנציקלופדיה ynet|דואר אלקטרוני|205516|MjA1NTE2XzExNjc1MDI4Nl8xNDg2ODcyMDAeq}}
* [http://www.let.leidenuniv.nl/history/ivh/chap3.htm History of Electronic Mail]
* [http://www.mail2web.com Mail2Web] - אתר המאפשר קריאת דואר אלקטרוני, כולל כזה המנוהל לפי POP3, מכל מחשב וללא צורך בהתקנת תוכנה כלשהי.
* הראל משה, [http://itbananas.com/iphone-exchange-sync/ איפון ושרת Exchange], [http://itbananas.com/ איטבננס.]
* [http://office.microsoft.com/he-il/outlook-help/HA001231667.aspx '''מבוא לסוגי חשבונות דואר אלקטרוני'''], microsoft.
* Suzanne Rose, [http://smallbusiness.chron.com/forward-email-cell-phone-via-text-message-47290.html How to Forward Email to a Cell Phone Via Text Message], smallbuisness
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שירותי אינטרנט]]
[[קטגוריה:דואר אלקטרוני|*]]