פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 2 בתים, לפני 4 שנים
מ
במקביל להופעה בסרטים גילם את דמותו של ה[[שוטר]] הקשוח פרנק בלינג'ר ב[[סדרת טלוויזיה|סדרת הטלוויזיה]] "M Squad" ששודרה בין [[1957]] ל-[[1960]]. הופעותיו בסדרה הקנו לו מעמד של הכרה ציבורית.
 
ב-[[1962]] גילם את דמותו של הנבל ליברטי וואלנסואלנס במערבון "[[האיש שירה בליברטי וואלנסואלנס]]". ב-[[1964]] [[ליהוק|ליהק]] אותו הבמאי [[דון סיגל]] לתפקידו הראשי הראשון בסרטו "The Killers" (דמות משנית בסרט גילם [[רונלד רייגן]], לימים [[נשיא ארצות הברית]]). מרווין גילם [[רוצח]] יעיל, קר רוח וחסר רגש, תדמית שדבקה בו בתפקידים ששיחק לפני כן והתעצמה לאחר מכן. ב-[[1965]] נוצלה תדמית זו לצורך תפקיד [[קומדיה|קומי]] כפול בסרט "קט בלו" (בכיכובה של [[ג'יין פונדה]]). מרווין גילם את דמותו של אקדוחן שיכור טוב-לב ושל אחיו התאום המרושע. על תפקידו בסרט זה זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר ובפרס השחקן הטוב ביותר ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין]].
 
הוא המשיך לשחק נבלים קרי לב בסרטים "המקצוענים" ("The Professionals"{{כ}}; [[1966]]), "שנים עשר הנועזים" ("The Dirty Dozen"{{כ}};[[1967]]) המצליח עם כמה מהכוכבים ההוליוודיים הגבריים המובילים של התקופה, "פגיעה בול" ("Point Blank"{{כ}}; 1967), "[[המכורים לזהב]]" ("Paint Your Wagon"{{כ}};[[1969]]) בו שר את השיר "כוכב נודד" ("Wandering Star"), שהיה ללהיט ונמכר ביותר ממיליון עותקים, ועוד. בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] הרוויח מיליון דולר לסרט{{הערה|1=[http://rogerebert.suntimes.com/apps/pbcs.dll/article?AID=/19701010/PEOPLE/41115001/1023 ראיון] באתר [[PBS]]}}. במהלך שנות השישים וה[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שבעים]] הופיע בכ-30 סרטים. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] הופיע בסרטים ספורים ובמספר הופעות אורח טלויזיוניות בסדרות כמו [[בוננזה]], [[אזור הדמדומים]] ו[[הבלתי משוחדים]]. סרטו האחרון היה [[מחץ הדלתא]] של הבמאי הישראלי [[מנחם גולן]].