הנוער העובד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
שורה 110:
גם הנערים העובדים נמשכו אל אנשי ההתיישבות וכעבור זמן קצר יצאה קבוצת נערים מסניף ירושלים לעבודה ב[[כפר יחזקאל]] ובעין חרוד - עוד לפני שנוסח המושג "הכשרה" בהקשר ההתיישבותי.
 
תקופת הקמת התנועה הייתה תקופה של משבר כלכלי ביישוב, ונערים רבים מצאו עצמם מובטלים. התנועה הקימה מספר קבוצות עבודה שנשלחו לבציר במושבות. לאחר תום תקופת הבציר החליטה הקבוצה ברחובות כי פניה להתיישבות, וחניכי סניף תל אביב אספו כספים לקניית הפרה הראשונה של הקבוצה (שנקראה "נערה" על שם הנוער העובד). לאחר סכסוך אדמות עם החקלאי [[משה סמילנסקי]] מרחובות שעל אדמתו ישבה הקבוצה, חברה הקבוצה לנציג ארגון של מהפכנים רוסים שגלו ל[[ארצות הברית]], בשם מנחל מנדל רוזנבוים, ועברו לאדמות שקנה הארגון. הקבוצה ייסדה על אדמות אלה את "[[נען]]" - הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי נוער יליד הארץ. בהמשך הוקמה גם [[גינוסר]] סביב סכסוך אדמות עם חברת [[פיק"א]] ואחריה קבוצת [[אלונים]] ובהמשך [[שדות ים]], [[גשר]], [[אלומות]], [[מנרה]], [[משגב עם]], [[רביבים]], [[גזר]], [[החותרים]] ועוד. קיבוצי התנועה שהוקמו בקשיים רבים - באין [[תנועה מיישבת|גוף מיישב]] מנוסה מאחוריהם, הצטרפו לבסוף ברובם לקיבוץל[[הקיבוץ המאוחד|קיבוץ המאוחד]].
 
גם מושבים[[מושב]]ים הקימו חברי התנועה בוגרי המושב והראשון שבהם - [[בית אשל]]. במהלך הזמנים הקימו חברי הנוער העובד למעלה מ-60 יישובים, חלקם ביחד עם תנועות אחרות, והצטרפו כגרעינים ליישובים קיימים.
 
== ב[[כפר נוער|כפרי הנוער]] ==