יהושע שטמפפר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פתח תקוה -> פתח תקווה, הגהה
אין תקציר עריכה
שורה 11:
בין השנים [[1876]]-[[1879]] התפרסמו 15 מכתבים ודיווחים של שטמפפר לעיתון "[[ג'ואיש כרוניקל]]" (''Jewish Chronicle'') שיצא לאור ב[[לונדון]], בענייני [[היישוב]] בכלל והניסיונות להקמת התיישבות יהודית חקלאית בפרט.
 
בשנת [[1878]], והוא בן 26 בלבד, היה שטמפפר אחד ממייסדי ה[[מושבה]] [[פתח-תקוה תקווה|פתח-תקווה]] והיה ממחדשי ישובה בשנת [[1883]]. שטמפפר הוא שנתן את השם למושבה, על פי האמור ב[[ספר הושע]] פרק ב', י"ז: {{ציטוטון|וְנָתַתִּי לָהּ אֶת-כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת-עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה.}} הניסיון הראשון לרכישת האדמות בארץ ישראל היה באזור יריחו- עמק עכור, אך הוא לא צלח. מכאן הקשר בין עמק עכור לפתח תקווה. שטמפפר היה עסקן פעיל במושבה והיה מזכיר המושבה עד יום מותו. הוא היה הרוח החיה בחיבור תקנון המושבה אשר הניח תשתית לארגון חברתי, קהילתי ומוניציפלי, תקנון שהיווה בסיס לתקנוני כל שאר המושבות. כך הוסדרו הבעלות על קרקעות המושבה, סידור המים וההשקיה, תיקון הריצוף ברחובות, המאור, הפיקוח הסניטרי ועוד. בין התקנות קבע שטמפפר שמנהגי ירושלים בענייני מועדי כניסת השבת, מנהגי קבורה ועוד, יחייבו גם את אנשי פתח תקוה.
 
שטמפפר היה גם הרוח החיה בחפירת ה[[באר מים|באר]] הראשונה במושבה. הוא ארגן את השמירה על המושבה והפגין מנהיגות כאשר הותקפה המושבה ביום השבת ושטמפפר עזב את בית הכנסת, נטל רובה, עלה על סוסו וארגן את התושבים לצאת להגנתה.