מנוף (מכניקה) – הבדלי גרסאות

את הגוף שמיצר את הכוח להנעת הגוף השני, ובמקרים רבים מובלע במנוף, ניתן לראות כמקור כח. המבנה התומך, הגוף אותו מעוניינים לשנע, מקור הכחהכוח, וה[[מרחב תלת-ממדי#פיזיקה|מרחב]] שנוצר על ידי כל הנקודות בהן הגוף המשונע יכול להימצא הן [[מערכת פיזיקלית#מערכת פיזיקלית סגורה|מערכת פיזיקלית סגורה]]. כאשר עמוד המנוף, ובכלל זה נקודת הסמך, המכונה לעתים נקודת האחיזה או נקודת המשען, קבועים במרחב. בשימוש בפועל מקנים לזרוע המנוף יכולת סיבוב במישור המקביל לקרקע, כאשר [[ציר סיבוב|ציר הסיבוב]] הוא עמוד המנוף. בכך מגדילים את המרחב אליו ניתן להעביר את הגוף המשונע, ואת המקומות האפשריים להתקנת המנוף. מסיבות של [[נצילות|יעילות]] ו[[ריסון (פיזיקה)|יציבות]] המערכת מקפידים שהמטען המשונע ינוע רק במישור שמוגדר על ידי המבנה התומך. בכל זמן, המערכת נמצאת בשיווי משקל מכני סביב נקודת הסמך - נקודת שיווי המשקל. ניתן להחשיב נקודה זו כ[[מרכז המסה]] של המערכת. שיקולים של יציבות ו[[בקרה תעשייתית|בקרה]] מגבילים מאד את התאוצה שמעניקים לגוף המשונע בעת השינוע.

כאשר T הם המומנטים המופעלים משתי הזרועות; M₁ הוא הכחהכוח המופעל על זרוע הכוח, M₂ הוא הכוח המופק על המשא, a הוא אורך זרוע הכוח ו-b הוא אורך זרוע המשא (מרחק העומס מנקודת המשען)