טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים – הבדלי גרסאות

החומר הנפוץ ביותר בבדיקות PET הוא פלואורו-דאוקסי-גלוקוז (fluorodeoxyglucose, או בראשי תיבות: FDG), שהוא אנלוג של מולקולת [[גלוקוז]] שבו אחת מקבוצות ה[[הידרוקסיל]] הוחלפה ב[[איזוטופ]] ה[[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] [[פלואור]]-18. ה[[הנחה (לוגיקה)|הנחה]] היא שאזורים פעילים בגוף, ובמיוחד [[סרטן (מחלה)|גידולים סרטניים]], צורכים כמויות גדולות של גלוקוז ובשל כך צפויות להתרחש בסביבתם פליטות גמא רבות. האומדן שמספק ה-PET לגבי מיקומם וזמנם של תהליכים פיזיים ומנטליים נחשב לגס יחסית, אם כי יש לו יתרון על פני [[CT]] או [[MRI]] בזיהוי בלוטות לימפה עם גרורות, בעיקר אם בלוטות אלו קטנות מ-1 ס"מ (עובי חתך נפוץ).

 

 

== קישורים חיצוניים ==