מודיעים – הבדלי גרסאות

מקור הסיפור על החשמונאים ועיר מוצאם הוא ב[[ספר מכבים]] שתורגם מ[[יוונית]], ולכן לא ידוע בבירור כיצד נקראה העיר - 'מודיעין' או 'מודיעים'. צורות הריבוי X-ים וX-ין היו נפוצות שתיהן ב[[תקופת בית שני]], וכל [[תרגום|מתרגם]] בחר בצורה הנראית לו.‏‏{{הערה|1=‏[http://www.tsel.org/torah/macab/index.html במהדורת פרנקל] מוורשה, שנכתבה ב-1885, כתוב למשל על מתתיהו בפרק ב': "והוא יושב בהר מודעית".}} במקורות היהודיים שנכתבו ב[[עברית]] ישנה עדיפות מספרית לצורה 'מודיעים', כך למשל ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] [[מסכת פסחים]], דף צ"ג, עמוד ב': "מן '''המודיעים''' לירושלים - חמשה עשר מילין הויא.".{{הערה|שם=פסחים, צג, ב|{{בבלי|פסחים|צג|ב}}.}} מקור נוסף, הקשור למשפחת ה[[חשמונאים]] מופיע בבבלי, [[מסכת קידושין]] דף ס"ו, עמוד א: "...שהיו אומרים (ל[[אלכסנדר ינאי]] המלך): אמו נשבית במודיעיםב'''מודיעים''', ויבוקש הדבר ולא נמצא.".{{הערה|{{בבלי|קידושין|סו|א}}.}} המקור העברי הקדום ביותר המזכיר את מודיעים/מודיעין הוא ה[[תוספתא]], מסכת חגיגה פרק ג', הלכה כ"ט: "מן '''המודיעין''' ולפנים - נאמנין על כלי חרס דקים לקודש, מן '''המודיעים''' ולחוץ - אין נאמנין".{{הערה|שם=תוספתא, חגיגה, ג, כט|[[S:תוספתא/חגיגה|תוספתא, חגיגה]], פרק ג', הלכה כ"ט.}} המקור, המאוחר אמנם בכשלוש מאות שנה לימי המכבים, מלמד כי שתי הצורות היו מקובלות, עד כי הכותב השתמש בשתיהן זו לצד זו.

משפחתו של מתתיהו בן יוחנן בן שמעון מ[[משמרת יהויריב]] ה[[כהן]] ישבה במודיעים, בה אירעה ההתנגשות במהלכה הרג מתתיהו את הפקיד היווני שבא לכפות את תושבי המקום לזבוח לאל זר. מתתיהו ובניו ברחו אל ההרים, והשאירו בעיר כל רכושם.{{הערה|ספר '''חשמונאים ב'''', פרקים א'-י"ג.}}

[[אוזביוס]] כותב בספרו [[האונומסטיקון של אוסביוס|האונומסטיקון]]: "כפר אצל לוד , משם היו המקבים, אשר גם את מצבתם מראים עד היום". על פי דבריו זיהו חלק מחוקרים בתל א-ראס את חורבת אל מדיה, שגם משמרת את השם מודיעים.

מיקומה המדויק של מודיעים הקדומה אינו ידוע לנו היום, אך [[אמוראים|האמורא]] [[עולא]] אומר ב[[תלמוד בבלי]]{{הערה|1שם=[[מסכת פסחים]], (צג, ע"ב)}}, ש"מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא", כלומר שהמרחק בין מודיעים ו[[ירושלים]] הוא חמישה עשר [[מידות ומשקלות תורניים#מיל|מיל]].

[[המשנה]] ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|1={{משנה|פסחים|ט, |ב}}.}} מביאה [[תנאים|מחלוקת תנאים]] בשאלה מהו המרחק המינימלי מירושלים, שהאדם הנמצא בו פטור מעונש "כרת" על כך שלא קיים את מצוות [[קרבן הפסח]], על פי המילים בציווי ה[[תורה]] על [[פסח שני]]: "דרך רחוקה".{{הערה|1={{תנ"ך|במדבר |ט, |י-|יא}} : "דרך רחוקה".}} לפי [[רבי עקיבא]], אדם הנמצא "מן המודיעים וחוץ", פטור מעונש זה.

לפי הלכות [[טומאה וטהרה]], לא ניתן לטהר כלי חרס שנטמא, ויש צורך לשבור אותו. הב[[תוספתא]] ב[[מסכת חגיגה]]{{הערה|1שם=ליברמןתוספתא, חגיגה, ג, כט}} כתוב שמוכרי כלי חרס שנמצאים "מן המודיעים ולפנים", נאמנים לומר שכלי החרס שהם מוכרים טהורים. מסתבר שהדבר קשור גם לכך שמודיעים הייתה עיר [[כהנים]], שנזהרו במיוחד בענייני טומאה וטהרה.