הבדלים בין גרסאות בדף "ארמון מויקה"

נוספו 11 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
קישורים פנימיים
מ (קישורים פנימיים)
|קואורדינטות={{coord|59.929329|N|30.298832|E|display=it|type:city}}
|כתובת=[[סנקט פטרבורג]]
|מדינה={{דגל|רוסיה||+}} [[רוסיה]]
|תאריך התחלה=
|תאריך סיום=[[1770]]
[[קובץ:The Theater-Yusupov Palace-saint petersburg.jpg|ממוזער|250px|אולם התיאטרון בארמון]]
[[קובץ:Jacques-Louis David - Sappho and Phaon - WGA6092.jpg|ממוזער|250px|[[סאפפו]] ופאון, ציור של [[ז'אק-לואי דויד]], אוסף יוסופוב מארמון מויקה]]
'''ארמון מויקה''' (ב[[רוסית]]: '''Дворец Юсуповых на Мойке''' – מילולית: "ארמון בני משפחת יוסופוב על המויקה"), או '''ארמון יוסופוב''', היה בעבר משכנם העיקרי של בני [[משפחת יוסופוב]] ב[[סנקט פטרבורג]] ב[[רוסיה]]. המבנה היה האתר שבו נרצח [[גריגורי רספוטין]] ב-[[1916]].
 
הארמון נבנה לראשונה בסביבות שנת [[1770]] על ידי האדריכל ה[[צרפת]]י [[ז'אן-בטיסט ולן דה לה מוט]] (Jean-Baptiste Vallin de la Mothe). במהלך השנים עבדו על המבנה מספר אדריכלים, והוא היה תערובת של סגנונות אדריכליים. המבנה קיבל את צורתו הנוכחית כאשר אנדרי מיכאילוב (Михайлов) בנה את הבניין מחדש בשנות ה-30 של [[המאה ה-19]] לאחר שמשפחת יוסופוב רכשה את המבנה.
 
בין [[1830]] ל-1917 היה הארמון שייך לבני משפחת יוסופוב, משפחת אצולה עשירה מאוד, שנודעה בנדבנותה ובאוספי האמנות שלה. משום כך כונה הארמון בתקופת [[רוסיה הצארית]] "ארמון יוסופוב".
 
חדרי הארמון לא נפלו בפארם ובעושרם מהארמונות המלכותיים. יותר מ-40,000 עבודות אמנות כולל יצירות של [[רמברנדט]], עבודות צורפות ופיסול שנשמרו בארמון. האוסף של משפחת יוסופוב הולאם והועבר למוזיאון ה[[ארמיטאז']] ולמוזיאונים אחרים. [[ארנסט פרידריך פון ליפהרט]] (Ernst Friedrich von Liphart), שהיה האוצר של הציורים בארמיטאז', צייר קודם לכן את המסך והתקרה של התיאטרון בארמון.{{הערה|1=[http://www.intertimes.ru/?type=spec&id=21 Yusupov Palace]}}
עם זאת, הארמון התפרסם בשל מעשיו של הנסיך האחרון [[פליקס יוסופוב]]. הוא היה עשיר כמו ה[[צאר]]. ברוסיה לבד היה יוסופוב בעליהם של 57 ארמונות, כולל ארבעה בסנקט פטרבורג. הארמון על המויקה היה משכן המגורים המועדף על הנסיך בעת שהותו ב[[עיר בירה|בירה]].
 
המאורעות המדויקים סביב מותו של רספוטין שנויים במחלוקת. השתלשלות העניינים, לדברי יוסופוב, הייתה שבליל [[16 בדצמבר]] [[1916]], הוא, יחד עם [[הדוכס הגדול דמיטרי פבלוביץ']] מ[[שושלת רומנוב|בית רומנוב]], הזמינו את [[גריגורי רספוטין]] לארמון מויקה. הם הגישו לרספוטין עוגות ויין אדום שבהם מסכו [[ציאניד]] – לכאורה, כמות רעל שהיה בה די כדי להרוג חמישה אנשים. לאחר שנראה כאילו הרעל לא משפיע על רספוטין, שלף יוסופוב רובה וירה בגבו של רספוטין. בהנחה שרספוטין מת, החבורה התכוננה להתפזר. יוסופוב חזר זמן קצר אחר כך וגילה שרספוטין עדיין בחיים. הוא והקושרים האחרים ירו ברספוטין שלוש פעמים נוספות, אך רספוטין ניסה עדיין לעמוד ולהימלט. נואשים הכו הקושרים את רספוטין במוט ברזל על ראשו שוב ושוב, עטפו אותו בשמיכה, סחבו אותו אל מחוץ לארמון והשליכו אותו לנהר ה[[מויקה (נהר)|מויקה]]. ניתוח לאחר המוות גילה שסיבת המוות לא הייתה הרעלה, פצעי הירי המרובים או מכות מוט הברזל על ראשו – רספוטין מת מ[[היפותרמיה]]. מרבית תיאורו של האירוע על ידי יוסופוב נשמעת כיום בלתי סבירה.
 
[[המהפכה הרוסית (1917)|המהפכה הרוסית]] התרחשה זמן לא רב לאחר הירצחו של רספוטין, וכאשר ה[[ברית המועצות|סובייטים]] עלו לשלטון, הם החרימו את רכושם של בני האצולה. ב-[[1925]] הועבר הארמון לקומיסריון החינוך. בעוד מרבית הארמונות של בני האצולה הוסבו לשימושים שגרתיים, החליט קומיסריון החינוך לשמר את בית האחוזה כמוזיאון ציבורי. כיום משמש הארמון כ"בית התרבות של עובדי מערכת החינוך", והוא פועל גם כמוזיאון לרצח רספוטין.{{הערה|[http://yusupov-palace.ru/ru אתר האינטרנט של הארמון] {{רוסית}}}}{{הערה|[http://www.fodors.com/world/europe/russia/st-petersburg/review-132741.html Yusupov Palace]}} החצר שאליה ניסה רספוטין להימלט מרוצחיו היא כיום מגרש משחקים של גן הילדים הצמוד לארמון.
 
==קישורים חיצוניים==