לא תחסום שור בדישו – הבדלי גרסאות

הפסוק "לא תחסום שור בדישו" נכתב ב[[תורה]] מיד לאחר הפסוקים על אודות חיוב ה[[מלקות (הלכה)|מלקות]] לעושה עבירה, ב[[ספר דברים]]: {{הדגשה|וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ, לֹא יֹסִיף|{{תנ"ך|דברים כה|כה, |ב-|ג|קצר=כן}}}}. מסמיכות זו למדו חכמים שהאיסור לחסום בהמה הוא הדוגמה הקלאסית לאיסורים שהעובר עליהם נענש במלקות, ומן המאפיינים המיוחדים לאיסור החסימה יש ללמוד על כלל המצוות: חיוב המלקות אינו אלא בעבירה הכרוכה במעשה מסוים, ולא בדיבור או מחשבה; מדובר בעבירה שנאמר עליה '''פסוק ספציפי''', ולא בעבירה שנאמרה בפסוק בניסוח כללי הכולל מספר איסורים ("לאו שבכללות"); זהו לאו שהתורה לא קבעה לו עונש חמור יותר, כמו [[עונש מוות]]. איסור שחסר בו אחד המאפיינים הללו – אין עליו עונש מלקות, כי "לא דמי ללאו דחסימה" (=אינו דומה לאיסור החסימה){{הערה|[[S:מכות יג ב|תלמוד בבלי מסכת מכות דף יג ע"ב]] ו[[מסכת פסחים|פסחים]] [[S:פסחים מא ב|דף מא ע"ב]]}}.