הרצת מניות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Barassulin (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 59:
הבורסה מכילה אלמנטים ספקולטיביים רבים, ויש המאמינים כי בלעדיה לא הייתה פעילות ערה ומשקיעים רבים לא היו פעילים בה. פעילות הסוחרים כוללת גם מהלכים אשר גבול דק מפריד בינם ובין פעילות פלילית, בעיקר במניות אשר סחירותן נמוכה. כך למשל יכול אדם לרכוש ולאסוף בהתמדה מניות של חברה, עד שהוא מחזיק כמות כזו שיש בכוחה להשפיע על מחיר המניה. ההנחה הבסיסית היא שהוא פועל כך מתוך שיקול כלכלי לגיטימי. כאשר הוא מוכר את המניות שרכש, התוצאה יכולה להיות גם היא הפסד למשקיעים שקנו ממנו. זוהי פעילות סבירה אלא אם כן הוכחה כוונתו הפלילית או שהוא עשה שימוש בהפצת מידע כוזב. בהקשר זה מוזכר גם חלקו של המשקיע היודע כי הוא נמצא בשוק מלא סיכונים, ומהי מידת הזהירות שהוא נוקט{{הערה|ראה המאמר [http://www.ronenadini.co.il/download/files/%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%AA%20%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA%20-%20%D7%90%D7%96%20%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9F%20%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA%20-%204.3.96_1.pdf הרצת מניות – אז היכן התרמית?] מאת עורך דין רונן עדיני}}.
 
השופט [[אהרן ברק]] קבע כי "התערבות יזומה במסחר במניה שכל תכליתה הוא רק השפעה על השער –ולו רק למטרת ייצוב – היא מניפולציה"{{הערה|ע"פ 5383/97 טמפו תעשיות בירה נ' מדינת ישראל פ"ד נד(1) 569,557}}. לעומת זאת הד"רהפרופ' ע.עמרי ידלין מבדיל בין מניפולציה חיובית שיש לה תפקיד חשוב בשכלול השוק, לבין מניפולציה שלילית שעלולה לפגוע במנגנון השוק.{{הערה|"מניפולציה אסורה – מהי ?" מאמר מאת ד"רפרופ' עמרי ע.ידלין, פורסם ב"מגמות בפלילים עיונים בתורת האחריות הפלילית" (תשס"א, 2001) עורך א. לדרמן}}.
 
גם הפצת שמועה אינה תמיד פלילית, ולא תמיד ברור ההבדל בינה ובין הצגת עובדה אובייקטיבית או השערה או אפילו תקווה כמוסה בליבו של המפיץ. בכל מקרה, נדרשת ההוכחה כי ידע בוודאות שהשמועה אינה נכונה וכוונתו הייתה להונות.