דיודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון שגיאת כתיב
שורה 2:
'''דיודה''' (אנגלית '''Diode''') היא [[רכיב אלקטרוני]] בעל שני חיבורים, שפועל כ[[שסתום]] חד-כיווני ומאפשר מעבר [[זרם חשמלי]] בכיוון אחד בלבד. בתרשימי חשמל, הדיודה מסומנת בצורת חץ, שקודקודו נפגש עם קו אנכי, בכיוון הזרימה של החשמל. שני הדקי הדיודה קרויים [[אנודה]] ו[[קתודה]], כאשר כיוון הזרם החשמלי הוא מהאנודה לקתודה.
==רקע==
בשנת [[1904]] סר [[ג'ון פלמינג]] רשם [[פטנט]] על הדיודה העשויה [[שפופרת ריק]]. יעודה היה ליישר זרם חשמל מ[[זרם חילופין]] ל[[זרם ישר]]. השם דיודה נבע מהעובדה שהיו להתקן שתי [[אלקטרודה|אלקטרודות]] ("די" =פירושו 2שתיים). פלמינג הכניס לוחית מתכת לתוך [[נורה חשמלית]] וגילה שחוט הלהט פולט אלקטרונים לעבר לוחית המתכת, והאלקטרונים "לכודים" בלוחית, ואינם יכולים לנוע בכיוון הנגדי.
 
ב-[[1907]], על בסיס פטנט זה, [[לי דה פורסט]] האמריקני הפך את הדיודה ל[[מגבר]], כאשר מיקם רשת מתכת בין התיל הלוהט לבין לוחית המתכת. הרשת תיווכה במעבר האלקטרונים בהתאם לדפוס האותות החלשים שקלטה מה[[אנטנה]] , הגבירה אותם באמצעות מטח האלקטרונים שזרם בכיוון אחד והפכה למעשה ל"שער" הגברה חשמלי. ב-1907 הוא רשם פטנט על [[טריודה|שפופרת הריק הטריודית]], שבה ניתן [[איפנון|לאפנן]] זרם של אלקטרונים, הזורם בין שתי אלקטרודות, באמצעות שינוי ה[[מתח חשמלי|מתח]] על הרשת הנמצאת ביניהן. פטנט זה קידם רבות את המצאת [[רדיו|הרדיו]] והפך אותו להיות למעשה "אבי הרדיו".