|
'''בלה אחמדולינה''' (ב[[רוסית]]: '''Белла Ахмадулина'''; {{כ}} [[10 באפריל]] [[1937]], [[מוסקבה]] - [[29 בנובמבר]] [[2010]], פרדלקינו בפרברי [[מוסקבה]]) הייתה [[משורר|משוררת]] רוסיה ו[[סובייטי]]ת.
בלה אחמדולינה נולדה ב[[מוסקבה]]. אביה היה ממוצא [[טטרים|טטרי]] וכיהן בתפקיד בכיר בממשל, אימהאמה הייתה מתרגמת בעלת שורשים איטלקיםאיטלקיים. עוד בתקופת בית הספר אחמדולינה החלה לכתוב שירה.
בשנים [[1955]]-[[1958]] היא הייתה נשואה ל[[משורר]] [[יבגני יבטושנקו]].
כבר המהלךבמהלך שנות ה-50 שיריהפורסמו התפרסמושיריה בירחונים ספרותיים. בשנת [[1959]] היא כתבה אחד משיריםמהשירים המפורסמים שלה, שבשתאשר הולחן בשנת [[1975]] הולחן על ידי [[מיכאל טריברדייב]] לסרט של [[אלדר ריאזנוב]] [[צחוק הגורל]]. עוד מספר שירים שלה הולחנו על ידי [[אנדריי פטרוב]] ושולבו בסרטים סובייטים.
בשנת [[1960]] אחמדולינה סיימה ללמוד במכון לספרות ב[[מוסקבה]]. במהלך הלימודים היא סולקה לזמן מה עקב התנגדותה להצטרף לרדיפות שלנגד [[בוריס פסטרנק]].
ספר שיריםהשירים הראשון שלה התפרסם בשנת [[1962]] ובהמשך פורסם כל מספר שנים פורסם ספר חדש, הספר האחרון יצאה לאור בשנת [[2000]]. על היצירות שלה הוענק למשוררת [[פרס ברית המועצות]] בשנת [[1989]] ו[[פרס הפדרציה הרוסית]] בשנת [[2004]]. במהלך השנים היא זכתה במספר רב של פרסים נוספים.
בשנת [[1964]] אחמדולינה שיחקה בסרט בבימוי של [[ואסילי שוקשין]]. במהלך שנות ה-60 היא כתבה כמה תסריטים לסרטים על פי יצירות של ה[[סופר]] יורי נגיבין שאז היהשהיה בעלה דאז.
בשנת [[1970]] המשוררת ביקרה ב[[גאורגיה]] והתרשמהשהרשימה אותה מאוד. מאז היאאז החלה לתרגם לרוסית יצירות של משוררים גאורגיםגאורגיים כ[[ניקולוז ברתשווילי]], [[גלקטיון טאבידזה]] ומשוררים נוספים.
בשנת [[1974]] בלה אחמדולינה התחתנה בפעם הרביעית ואחרונהוהאחרונה.
אחמדולינה הייתה ידועה כתומכת בתנועת ה[[דיסידנט|דיסידנטים]]. פעמים רבות היא התבטאה להגנת [[אנדריי סחרוב]], [[ולדימיר ווינוביץ']] ופעילים נוספים. הודעותיה פורסמו ב[[עיתון]] [[ניו יורק טיימס]] ושודרו בתחנות רדיו [[קול אמריקה]] ווב[[קול השלום]]. בשנת [[1979]] היה השתתפה בהכנת [[אלמנך]] ספרותי בשם "מטרופול", שפורסם ב[[פריז]] ללא ידיעת ה[[צנזורה]] הסובייטית. בשנת [[1993]] היא הייתה בין חותמי "מכתב 42" שתמך במדיניותבמדיניותו של [[בוריס ילצין]].
בשנים אחרונותהאחרונות לחייה אחמדולינה הייתה חולה מאוד ונפטרה ב-[[29 בנובמבר]] [[2010]]. היא נטמנה ב[[בית העלמין נובודוויצ'י]] ב[[מוסקבה]].
חלק משיריה תורגמו ל[[עברית]] בספר "אגדה של גשם" (Сказка о дожде) בתרגום של [[אריה אהרוני]].
[[יוסף ברודסקי]] קראכינה לאחמדולינהאת אחמדולינה "ממשיכה של קו פושקין-לרמונטוב בשירה הרוסית". בפברואר [[2013]] הציע [[ולדימיר פוטין]] הציע לכלול את שיריה בתוכנית הלימודים של בתי הספר.
==קישורים חיצוניים==
| 