דמטריוס השני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה - בעקבות בעיקר הערך האנגלי |
||
שורה 1:
[[קובץ:DemetriusII.jpg|ממוזער|מטבע של דמטריוס השני. בצד השני זאוס נושא נייקי. הכתובת ביוונית ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΔΗΜΗΤΡΙΟΥ ΘΕΟΥ ΝΙΚΑΤΟΡΟΣ כלומר "של המלך דמטריוס ניצחון האל". התאריך שנת 184 בניין השטרות, המקביל ל129-128 לפני הספירה.]]
'''דמטריוס השני''' (ניקטור) (ביוונית עתיקה: Δημήτριος Β מבוטא: Dēmḗtrios B; מת ב-125 לפנה"ס) - בנו של [[דמטריוס הראשון]] ואחיו של [[אנטיוכוס השביעי]], היה מלך ב[[הממלכה הסלאוקית|ממלכה הסלאוקית]] במחצית השנייה של [[המאה ה-2 לפנה"ס]]. הוא שלט באימפריה הסלווקית בשתי תקופות, מופרד על ידי מספר שנות בשבי בהורקניה שב[[פרתיה]].
==עליתו לשלטון==
כנער צעיר, הוא נמלט לכרתים לאחר מותו של אביו, אמו ואחיו הגדול, כאשר אלכסנדר עלה לכס המלוכה.
לאחר נצחונם המשותף של [[אלכסנדר באלאס]] ו[[תלמי השישי]] נעכרו היחסים ביניהם כאשר תלמי האשים את אמוניוס, שהיה האיש המקורב ביותר לאלכסנדר בקשירת קשר. דבר זה גרם להעכרת היחסים ולהעברת תמיכתו של תלמי למתנגדו של באלאס דמטריוס השני. דמטריוס השני
==תקופת שלטונו הראשונה==
לאחר נצחון זה שסילק את כל אויביו של דמטריוס (זה שבפועל וזה הפוטנציאלי), כל השטח של [[קוילה-סוריה]] חזר לרשותו של המלך הסלאוקי. לאחר ששמע שיונתן צר על ה[[חקרא]], עלה לעכו, תבע ממנו להפסיק זאת וזימן אותו אליו בדחיפות לעכו. יונתן הפסיק את המצור על החקרא, והעביר את נאמנותו לדמטריוס השני, שבתמורה פטר את יהודה מתשלום מסים. כמו כן, קיבל יונתן מידי הסלאוקים שלשה פלכים נוספים - [[אפריים]], [[לוד]] ו[[רמתיים]], וגבולות יהודה התרחבו איפוא על חשבון נציבות [[שומרון]].
ובכך זכתה יהודה בצעד נוסף לקראת ריבונותה. בתמורה לכך הבטיח יונתן שקט באזור הזה, והתחייב לסייע לדמטריוס כאשר הדבר יידרש ממנו. כאשר דמטריוס הושם במצור על ידי מורדים והמון העם בבירתו [[אנטיוכיה]], בעקבות תסיסה פנימית בממלכה הסלאוקית, שלח יונתן בעקבות בקשת דמטריוס השני, גיס בן 3,000 חיילים לסייע לו להסיר את המצור.{{הערה|מקבים א', יא 48-59}}
==חלוקת הממלכה
תקופת שלטונו הראשונה לא התארכה. בשנת 145/146 לפנה"ס [[דיודוטוס טריפון]] אחד הקצינים הסלאוקים בעלי המעמד בצבאו של [[אלכסנדר באלאס]] יצא כנגד דמטריוס השני, בשם בנו של [[אלכסנדר באלאס]], [[אנטיוכוס השישי]]. מהלך זה חילק את הממלכה הסלאוקית לשניים, וטריפון שלט בחלק המערבי בין השנים 142/143 לפנה"ס עד 138 לפנה"ס.
ב-139 לפנה"ס הפעילות הפרתית אילצה את דמטריוס לנקוט בפעולה. הוא יצא לקרב כנגד [[מיתרידטס הראשון, מלך פרתיה]]. המלחמה בתחילתה הייתה מוצלחת, אך דמטריוס הובס בהרים האיראניים, ונלקח בשבי. והמחוז הבבלי של האימפריה הסלווקית הפך להיות בשליטה פרתית. לאחר ששדמטריוס השני נפל בשבי ה[[פרתים]] ([[138 לפנה"ס]]), אחיו [[אנטיוכוס השביעי]] סידטס עלה למלוכה. (והנחיל לטריפון מפלה ב[[אפמאיה]] בשנת 138 לפנה"ס). המלך מיתרידטס שמר על דמטריוס השני בחיים, ואף השיא לו נסיכה פרתית. עם זאת, דמטריוס היה חסר מנוחה ופעמיים ניסה להימלט ממקום גלותו בהורקניה על חוף [[הים הכספי]] ניסיונות שנכשלו. מסיבות פוליטיות הפרתים טיפלו בדמטריוס השני בחביבות, ולא הענישו אותו על ניסיונות הבריחה שלו.
ב-130 לפנה"ס אנטיוכוס סידטס הרגיש בטוח מספיק לצאת למסע קרב כנגד פרתיה, ואף נחל הצלחות ראשוניות מסיביות. עכשיו [[פאראתס השני]] עשה את מה שהוא חשב למהלך רב עוצמה: הוא שיחרר את דמטריוס, בתקווה ששני האחים יתקוטטו במלחמת אזרחים. עם זאת, סידטס הובס ונהרג במארב בשנת [[129 לפנה"ס]], זמן קצר לאחר שחרורו של אחיו, ומעולם לא פגש אותו. ואילו דמטריוס השני חזר לכס המלכות.
==תקופת שלטונו השנייה וסוף שלטונו==
כעת הממלכה הסלאוקית הייתה צילה של עברה. דמטריוס התקשה לשלוט אפילו בסוריה. זיכרון אכזריותו ומידותיו הרעות - יחד עם התבוסה המשפילה שלו - גרמו לו להיות שנוא מאוד. [[קלאופטרה השנייה, מלכת מצרים]] הקימה צבא לדמטריוס, בתקווה שיעסוק בו במלחמותיה האזרחיות, נגד אחיה [[תלמי השמיני]], אבל דבר זה רק הוסיף לצערו. החיילים ערקו די מהר, והמלך תלמי השמיני בתגובה הקים לו מתחרה בשם אלכסנדר זבינא, שהופץ עליו שהוא בן מאומץ של אנטיוכוס השביעי. במלחמה ביניהם ב-[[126 לפנה"ס]] דמטריוס נחל מפלה בקרבת [[דמשק]] ואיבד את השלטון, לטובת אלכסנדר זבינא ששלט ב[[אנטיוכיה]] ובחלק מסוריה. דמטריוס ברח לעכו אך אשתו [[קליאופטרה תיאה]] סגרה את השערים נגדו. הוא נהרג על ספינה ליד צור, לאחר שאשתו נטשה אותו.
מותו האומלל לאחר שנתפס ואולי עונה, היה מצבה הולמת לחסרונות הרבים של שלטונו. דמטריוס השני היה בהחלט לא מסוגל לטפל איומים מתפתחים לאימפריה הסלווקית, אבל המוניטין האכזרי שלו לא כל כך מוצדק. בעת הכתרתו היה רק בן ארבעה-עשר, והכוח האמיתי היה בידיהם של אחרים. לאחר שמת הוחלף על ידי המלכת קליאופטרה תיאה, ולאחר מכן על ידי שני בניהם, [[סלאוקוס החמישי]] פילומטור ו[[אנטיוכוס השמיני]].
==הערות שוליים==
| |||