שטח אש – הבדלי גרסאות

בשנת 2010 חלו צוי שטח מסוגר על כרבע מכלל המקרקעין במדינת [[ישראל]]{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/810/022/w13/06022810.w13.htm ע"א 2281/06], סעיף 16}}. בתביעה שהוגשה על ידי בעלי חלקה באזור [[ראשון לציון]] עליה חל צו שטח מסוגר הביע השופט [[יורם דנציגר]] את עמדתו שהנוהל של אי-פיצוי בעלי קרקע על צו שטח מסוגר חייב להפסק והוא ביקש להקציב ל[[הכנסת|כנסת]] שנים עשר חודשים לקביעת מנגנון פיצוי. לעומתו, כתב השופט [[סלים ג'ובראן]] שכל השימוש בצו שטח מסוגר כדי להגביל באופן קבוע, במשך עשרות שנים, כניסה לשטח לצורכי הצבא, אינו ראוי, אולם משזהו החוק הוא אינו יכול לסייע למערערים ואינו יכול לכפות על המדינה מתן פיצוי. השופטת [[אילה פרוקצ'יה]] הצטרפה לעמדת השופט ג'ובראן שאין לעוררים זכות לפיצוי וכך נקבע בעמדת הרוב בניגוד לדעתו של השופט דנציגר{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/06/810/022/w13/06022810.w13.htm ע"א 2281/06]}}.