תפילת תשלומים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה |
הבהרה |
||
שורה 5:
זמני התפילות נתקנו ע"י חז"ל (עפ"י המסורת שקיבלו מ[[שלושת האבות]]{{הערה|{{ציטוטון|רבי יוסי ברבי חנינא אמר תפלות אבות תקנום.}} {{בבלי|ברכות|כו|ב}}}}). זמני התפילה חופפים{{הערה|בהתאם לפרשנות שדברי [[רבי יהושע בן לוי|ריב"ל]] באו להרחיב את דברי [[יוסי בן חנינא (תנא)|רבי יוסי]] {{ציטוטון|רבי יהושע בן לוי אמר תפלות כנגד תמידין תקנום.}} {{בבלי|ברכות|כו|ב}}}} לזמני הקרבת [[קורבן (יהדות)|קרבנות]] ה[[קורבן תמיד|תמיד]], שהוקרבו מידי יום, ב[[בית המקדש]].
* [[תפילת שחרית]] נקבעה כנגד תמיד של שחר, שזמנו מ[[עלות השחר]], ועד [[שעות זמניות|ארבע שעות]]{{הערה|בפועל נקבע כי ראוי להתחיל את תפילת שחרית, רק לאחר [[הנץ החמה]] לקיים דברי הפסוק: {{ציטוטון|יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ.}} {{תנ"ך|תהלים|עב|ה}}}}, ואם עברו ארבע שעות ועדיין לא התפלל שחרית, יכול בדיעבד להתפלל עד [[חצות היום (הלכה)|חצות היום]]. במקרה זה, לא יהיה זכאי לשכר תפילה בזמנה, אך עדיין יזכה בשכר תפילה.
* [[תפילת מנחה]] נקבעה כנגד תמיד של בין הערביים, שזמנו מתחיל משש שעות ומחצה (6 וחצי שעות זמניות){{הערה|מעיקר הדין, החמה מתחילה לנטות לצד מערב, כבר בחצות היום, וזה למעשה זמנו של תמיד של בין הערביים, אלא שחששו חכמים שהאנשים יטעו, ולא יעריכו נכון את מיקומה של השמש, וקבעו טווח ביטחון, של חצי שעה נוספת}}{הערה|כיוון שתמיד של בין הערביים הוא הקרבן האחרון של היום, ולא ניתן להקריב עוד אחריו, דחו חכמים את הקרבתו עד תשע שעות ומחצה ואילך}}.
==הערות שוליים==
| |||