יצחק בן מרון הלוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-www.jewishencyclopedia +jewishencyclopedia)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
אביו, [[מרון הלוי]], היה מנכבדי קהילת [[נרבונא]] ומעשיריה. רבי יצחק, "הגדול שבתלמידי רבי [[יהודה בן משה הדרשן]]", היה "חכם גדול והרביץ תורה בנרבונה והעמיד תלמידים הרבה".{{הערה|1=[[שלום אלבק|שלום]] ו[[חנוך אלבק]], מבוא לספר האשכול. ירושלים: וגשל תשד"מ, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&pgnum=9 פרק א', עמ' ג'] (למקורותיו ראו הערה ג')}} בין תלמידיו הרבים היו [[משה בן יוסף]] ומאיר בן יוסף (בני אחיו, יוסף בן מרון), רבי [[אברהם אב בית דין]] מנרבונא (ראב"ד השני - מחבר [[ספר האשכול]]) ומשה בן יעקב הנשיא.
 
לדעת הרב [[צבי בנימין אוירבךאויערבך]] בהקדמתו לספר האשכול, נפטר רבי יצחק בן מרון בערך בשנת [[ד'תת"ץ]] ([[1130]]) ובוודאי קודם שנת [[ד'תתק"א]] ([[1141]]).{{הערה|1=צבי בנימין אוירבך, מבוא לספר האשכול, הלברשטט תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31466_7.pdf עמ' IX], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31466&pgnum=19 עמ' XXI]}} ב[[ספר התרומות]] (שער י"ד, סעיף ה) מובא פסק שיצא מבית דינו של בעל האשכול בקשר עם ירושתו של רבי יצחק. מתיאור המקרה עולה שרבי יצחק מת ללא צאצאים ואחיו רבי יוסף בן מרון בא לפני בית הדין לדון בעניין הירושה.{{הערה|1=[[שלום אלבק|שלום]] ו[[חנוך אלבק]], מבוא לספר האשכול. ירושלים: וגשל תשד"מ, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9047&pgnum=14 פרק א', עמ' ח']}}
 
פסקיו ותשובותיו צוטטו על ידי תלמידיו וחכמי הדורות הבאים, בהם [[ר"י מיגאש]], "בעל האשכול" (ראב"ד השני) וחתנו [[אברהם בן דוד מפושקירה]] (ראב"ד השלישי), ה[[רז"ה]], בעל "[[ספר העיטור]]" וה[[רמב"ן]].