ענישה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מטרות הענישה: תיקנתי טעות הקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 70:
בשנת 1997 פורסם דו"ח ועדת גולדברג (הועדה לבחינת דרכי ההבניה של שיקול הדעת השיפוטי בגזירת הדין), שמונתה על מנת לבחון כיצד ניתן להנחות את השופטים בבואם להטיל עונשים. רוב חברי הוועדה הציעו שהעקרון המרכזי בגזירת דין יהיה "עקרון ההלימה" - שהעונש יהלום את חומרת העבירה הפלילית (בכך תמכה הוועדה בגמול כמטרה עיקרית בענישה). כדי לממש עיקרון זה, הוצע שיקבע בחוק "עונש מוצא" עבור כל עבירה, ויהיה ניתן לחרוג ממנו רק בהתקיים נסיבות מחמירות או מקילות שיפורטו בחוק. בשנת 2006 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ממשלתית שביקשה ליישם את המלצות הוועדה, אך לא נעשה התקדמות בהליך החקיקה של הצעת החוק{{הערה|1=הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92 ) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו 2006}}. במקום זה תוקן חוק העונשין (תיקון מס' 113 נכנס לתוקף ביום 10/07/2012). לפי סעיף 40ב' לחוק העונשין "העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו". החוק החדש מחייב את השופט בבואו לגזור את עונשו של נאשם לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה המקובלת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. החוק החדש גם מרשה לשופט לסטות ממתחם זה עקב שיקולים שונים כגון שיקום הנאשם או מספר העבירות שבוצע על ידי הנאשם.
==הביקורת על השימוש בענישה כאמצעי חינוכי{{הערה| שרה שמעוני, שרית סגל וורדה שרוני (1997), "http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/publish/catalog/Pages/theory/634658753858107705.aspx משמעת בכיתה: היבטים פסיכולוגיים וחינוכיים]". מכון מופ"ת}}==
למרות שעונש מביא להפחתה בהתנהגות מסוימת, ישנן מספר נקודות ביקורת על שימוש בו כשיטת חינוך:
| |||