יואל ברי"ל – הבדלי גרסאות

ברי"ל עסק בפרשנות המקרא וב[[דקדוק עברי]]. מ-[[1785]] עד [[1790]] פרסם בכמה חלקים את התרגום של מנדלסון לספר [[תהלים]] עם ביאור עברי משלו. ב-[[1788]] הוציא לאור תרגום גרמני באותיות עבריות וביאור עברי ל[[ספר יונה]], וב-[[1789]] הוציא ביחד עם [[אהרוןאהרן האלה-וולפסון]]-האלה תרגום ל[[חמש מגילות]]. וולפסון וברי"ל גם עמדו בראש מפעל תרגום ה[[הפטרה|הפטרות]] לגרמנית שנועד להמשיך את מפעל [[הביאור]] של מנדלסון למקרא אחרי פטירתו של מנדלסון. כמו כן תרגם ברי"ל לגרמנית את ה[[הגדה של פסח]]. ב-[[1794]] הוציא לאור את "עמודי הלשון", [[ספר לימוד]] לדקדוק עברי.

ברי"ל היה מן הפעילים ביותר בפרסומים של אנשי תנועת ההשכלה בברלין. הוא כתב מאמרים ושירים ב"[[המאסף]]", כתב העת של המשכילים, ומראשית שנות התשעים היה גם עורך כתב העת ביחד עם [[אהרן האלה-וולפסון]]. במאמריו כתב בעד הרציונליזם וההשכלה וביקר את ההנהגה הרבנית. בעריכתם של וולפסוןבעריכת וברי"להשניים הפך "המאסף" לקיצוני יותר ויותר בעמדותיו בעד ההשכלה הרדיקלית ונגד האורתודוקסיה וההשכלה המתונה, ובמקביל הלכה והתמעטה תפוצתו עד שפסק להופיע ב-[[1797]]. ב-[[1794]] חיבר ברי"ל חוברת בעניין [[פולמוס הלנת המתים]] ובה תקף את הרבנים ואנשי ה"חברה קדישא" על התנגדותם לדחיית הקבורה. ב-[[1795]] עבר ברי"ל (ואיתו הוצאת "המאסף") ל[[ברסלאו]], ושימש כמורה ראשי בבית הספר המשכילי שנפתח שם בתמיכת השלטונות ה[[פרוסיה|פרוסיים]].