דחיית סיפוקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dexbot (שיחה | תרומות)
מ Removing Link GA template (handled by wikidata)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
[[פסיכואנליטיקאי]]ם גורסים כי אנשים בעלי שליטה עצמית נמוכה סובלים מ"[[גבולות (פסיכולוגיה)|גבולות]] [[אגו]] רופסים". המושג מגיע מתאוריית האישיות של [[זיגמונד פרויד]]. על פי התאוריה ה[[זהות]] היא עקרון הסיפוק, ה[[סופר-אגו]] הוא עקרון ה[[צדק (מוסר)|צדק]], והאגו הוא עקרון ה[[מציאות]]. תפקיד האגו לספק את צורכי הזהות בעודה מכבדת את צרכיו של הזולת. על פי התאוריה, אדם שאינו מסוגל להשהות את הסיפוק עשוי להיות בעל זהות לא מאוזנת אשר אינה ניתנת לשליטה על ידי האגו והסופר-אגו.
 
שליטה עצמית נמוכה עשויה להיות קשורה לגורמים ביולוגיים ב[[מוח]]. חוקרים מצאו ש[[ילד]]ים עם [[תסמונת אלכוהול עוברית|סינדרום אלכוהול עוברי]] מסוגלים פחות לדחות סיפוקים.{{הערה|1=Williams, B. F.; Howard, V. F.; McLaughlin, T. F. (1994). Fetal alcohol syndrome: Developmental characteristics and directions for further research. ''Education & Treatment of Children'', ''17'', 86-97.}}.
 
'''ניסוי המרשמלו''' הוא [[ניסוי]] ידוע הבודק את העקרון. הניסוי נערך על ידי [[ולטר מישל (פסיכולוג)|ולטר מישל]] ב[[אוניברסיטת סטנפורד]] ונידון בעבודתו הידועה של [[דניאל גולמן]]. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] נבדקה קבוצה של בני ארבע בניסוי. לכל אחד מהם ניתן [[מרשמלו]] כשהובטח להם שיקבלו מרשמלו נוסף, רק אם יוכלו להמתין 20 דקות לפני שיאכלו את הראשון. חלק מהילדים לא היו מסוגלים להמתין וחלק כן. לאחר מכן עקבו החוקרים אחר הילדים עד גיל ה[[התבגרות]] ומצאו שבעלי היכולת להמתין היו סתגלניים יותר ואחראיים יותר (על פי סקר [[הורות|הורים]] ו[[מורה|מורים]]). בנוסף, הם צברו ממוצע של 210 נקודות יותר במבחן ה-[[SAT]].{{הערה|1=Shoda, Y., Mischel, W., Peake, P. K. (1990). Predicting adolescent cognitive and self-regulatory competencies from preschool delay of gratification: Identifying diagnostic conditions. ''Developmental Psychology'', ''26''(6), 978–986.}}