ארקולף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מתוך פורטל ירושלים, ציטוטים
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
לפי [[בדה ונרביליס]], ספינתו של ארקולף נטרפה בדרכו חזרה מארץ הקודש אל חופי האי [[איונה]] במערב [[סקוטלנד]], והוא התקבל על ידי [[אדאמנן הקדוש]], אב-המנזר המקומי. ארקולף סיפר את תולדות מסעו לאדאמנן בפירוט, והאחרון כתב על-בסיס זה חיבור בן שלושה ספרים בשם "De Locis Sanctis" (אודות המקומות הקדושים"), אשר הוקדשו ל[[ירושלים]], [[בית לחם]] ולמספר מקומות קדושים נוספים בארץ ישראל, וכן ל[[קונסטנטינופול]] ול[[אלכסנדריה]]. עותק מהחיבור נמסר בשנת [[698]] ל[[אלדפרית', מלך נורת'מבריה|אלדפירת']] מלך [[ממלכת נורת'מבריה|נורת'מבריה]].
 
מסגד אל-אקצא כבר עמד על תילו כמבנה העשוי מעץ כאשר ארקולף ביקר בירושלים, כפי שהוא מעיד:
{{ציטוט|תוכן="באותו מקום מהולל שבו היה פעם המקדש הבנוי לתלפיות, בנו ה[[סרצנים]], בקרבת החומה ממזרח, בית תפילה רבוע בנוי בנייה גסה; הם הקימו אותו מקרשים מוגבהים וקורות גדולות מעל שרידי הריסות כלשהם, ואותו הם פוקדים; נאמר כי אותו בית יכול להכיל שלושת אלפים איש בו זמנית."|מקור=DE LOCIS SANCTIS, 1,1; בתרגום לעברית}}
 
על ירושלים כתב:
{{ציטוט|תוכן=אך המון אנשים שונים ומשונים, שכמעט לא ייספרו מרוב, רגיל להתוועד בירושלים בחמישה-עשר בחודש ספטמבר כדי לעסוק במיקח וממכר הדדיים. לפיכך הכרחי כי למשך ימים מספר, באותה עיר מארחת, מתארחים המוני אדם, אשר המון גמליהם וסוסיהם וחמוריהם ופרדיהם הרבים, כמו גם השוורים הנושאים דברים מדברים שונים, מפזרים בכל רחובות העיר את תועבות צואתם למיניה; אשר צחנתה מטרידה את התושבים במידה לא מועטה, ואשר גם מהווה מכשול בפני המתהלכים ברחוב.|מקור=על המקומות הקדושים, תיאור ביקורו של ארקולף בארץ הקודש (בסביבות שנת 680}})
 
[[אוצר מסעות]] מ-1929 מתאר אותו כדלקמן:
"יש ספר מסעות של בישוף ארקולף שבא מגליה ויבקר אח הלבנט בערך שנת 680. והיה הנוצרי הראשון שעלה לירושלים אחרי שנוסדה דת מחמד, ובשובו מירושלים בספינה על הים התיכון נשא אוחו הרוח לבריטניה והוכרח לרדת בעיר איונא (lona) ונתאכסן אצל הכומר אדמנן ומסר לו דבריו בפרוטרוט והכומר רשם אותם בכתב ומסר הכתב יד למלך אלפריד "החכם" בעיר יורק בערך שנת 701, ונדפס ראשונה בשנת 1619 ובדפוסים אחרים אח"כ. ארקולף היה הראשון להזכיר כי יש עמוד באמצע ירושלים לצפון המקומות הקדושים המציין אח טבור הארץ, וראייתו היא כי בא שם בתקופת תמוז מאמצע היום ולא ראה שם צל הוא מתאר את ירושלים והר ציון והמקומות ביהודה, את הגליל ושמרון ומעיין יעקב בשכם וגם הערים דמשק צור אלכסנדריה של מצרים והנילוס ועיר קונסטנטינופול הוא יאמר כי מלך סרציניס מואוויא הראשון (661—680) היה אוהב אח הנוצרים והציל מיד היהודים אח הסודר שנשא ישו בעת שנצלב, ואומר כי במקום בית המקדש אצל כותל המזרחי בנו הסרצינים בית תפילה מרובע וישימו קורות מקשרים על החורבות הישנות והבית יכיל כשלשת אלפים איש. הסרצינים כבשו את ירושלים בשנת 637 וארקולף היה שם ששים שנה אחר כך. הנוסע הזה מהמאה השביעית מתאר גם כן קברי האבות והאמהות. הוא ראה את קבר רחל בדדך מירושלים לחברון ויאמר כי למזרחו הוא בית לחם ובקצה הדרך למערבו הוא קבר רחל, שנבנה מאבנים בלי סדר והדר ונראה מחוץ כמו פירמידה. השם "רחל" חקוק באבן אשר הניח יעקב בעצמו על המצבה. בחברון ראה מערת המכפלה אשר שם קברי אברהם יצחק ויעקב וגם אדם הראשון קבור שם. ונגד המנהג הרגיל מונחים רגליהם לצד דרום וראשיהם לצד צפון (ולא ראשיהם למזרח). על כל קבר מונח אבן שיש ומראה האבן כהה אך יותר לבן מהאבנים האחרות. קבר אדם הראשון הוא מצד צפון לא רחוק מהם ואינו נעשה באמנות כמו קברי האבות וקברי האמהות שרה רבקה ולאה אינם יפיס כמו קברי האבות והם קטנים מהם במידתם גם ראה אשל אברהם בממרא ביריחו ראה בית רחב הזונה בחומה בלי תקרה והמקום חרוב בלי תושבים."
 
==קישורים חיצוניים==