מערכת הכבישים הבין-מדינתיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←היסטוריה: תיקון קישור לפי ויקיאנגלית |
|||
שורה 53:
גם מדינת [[קנזס]] טענה לבכורה; ב-31 באוגוסט חתמה ועדת כבישי המדינה של קנזס על הסכם לפיתוח רצף ממשי של מקטע דו-נתיבי מכביש 40 (הבין-מדינתי 70), קילומטרים ספורים מערבית לעיר הבירה [[טופיקה]]. אמנם הבנייה החלה עוד לפני שחוק 1856 נחקק, אך פיתוח הכביש הרצוף נעשה תחת הסכם שנחתם ב-26 בספטמבר 1956. ב-14 בנובמבר נפתח הכביש לתנועה, ומדינת קנזס הציבה שלט עליו נכתב "הפרויקט הראשון בארצות הברית שהושלם תחת הוראת חוק סבסוד הכבישים המהירים החדש של 1956"{{הערה|שם=וינגרוף}}.
על פי ריצ'רד וינגרוף מה-FHWA, גם ה[[פנסילבניה טרנפייק]] יוכל להיחשב כאחד מהכבישים הבין-מדינתיים הראשונים. ב-1 באוקטובר 1940, 261 הקילומטרים של הכביש (כיום הבין-מדינתי 70 והבין-מדינתי 76) נפתחו לתנועה בין הערים [[אירווין]] ו[[קרלייל (פנסילבניה)|קרלייל]], ויכלו לתת מושג על הכבישים הבין-מדינתיים העתידיים. בפנסילבניה נהוג לכנות את הכביש - "הסבא של כבישי האגרה" (Granddaddy of the Pikes){{הערה|שם=וינגרוף}}.
אבני דרך עיקריות בבניית מערכת הכבישים הבין-מדינתיים:
| |||